"נתקלתי במפיקים שאמרו 'היא בחורה, היא לא יודעת מה היא עושה'"

בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים את מהפכת ה-#METOO מכה גלים כמעט בכל תחום, כולל בז'אנרים שונים של מוזיקה.

אחד הז'אנרים שנשארו מאחור הוא ז'אנר ה-EDM, שהיה ונשאר מאוד גברי. למרות שיותר ויותר נשים נכנסות לתחום, הטופ העולמי מורכב ברובו המוחלט מגברים. ברשימת הטופ 100 של מגזין "DJMAG" רק שישה מקומות שייכים לנשים, כשהמקום הגבוהה ביותר בו אישה (או יותר נכון, צמד נשים) ממוקמת הוא 26 (NERVO).

 

יערה רון לא נותנת לסטטיסטיקה הזו להבהיל אותה. היא רק בת 23, אבל הכישרון שלה כ-DJ הוביל אותה לליין אפ של מסיבת הרחוב היוקרתית בתל-אביב, למועדונים ביוון ולרייב בחסות MTV בהודו.

 

"תמיד אהבתי מוזיקה אלקטרונית. בזמן הצבא למדתי קצת לתקלט, מישהו הראה לי איך עובדת התוכנה במחשב וטיפה עבדנו עם התוכנה. לא היה לי ציוד, לא פלטת DJ ואפילו לא מחשב עם התוכנה אבל למדתי מאוד בגדול איך עובדים", היא מספרת לנו כשאנחנו שואלים על איך הגיעה לתחום הזה של מוזיקת EDM ומוסיפה: "הייתי הולכת לברים רק עם המחשב ובונה להם פלייליסט ואז הגיעה הצעה מאיזה בר שחברה שלי עבדה בו לבוא ולנגן באמת כ-DJ".

 

בלי ניסיון ובלי ציוד, מה עשית?

"יצאתי לאפטר וישר קניתי פלטה. כשהגעתי לשם חיברתי את המחשב בלי ממש מושג מה אני עושה אבל איכשהו זה עבד לי. הבעלים ראה שיש פוטנציאל והמשכנו עם זה. רק שהשתחררתי נכנסתי לזה יותר לעומק".

את מרגישה שיש אנשים שמופתעים או מרגישים פחות נוח כשהם רואים אישה על העמדה?

"חד משמעית כן. לפני שאני מתחילה לנגן תמיד יש את התגובות האלה של 'מה את עושה פה, מה את יודעת על מוזיקה?'. זה מתבטא גם במבטים גם בזלזול ואפילו בלא להכניס אותי למקומות. מצד שני חשוב לציין שיש גם המון אנשים מפרגנים".

 

הרגשת שזה ממש פוגע לך בקריירה?

"פעם היה איזשהו יחצ"ן שאהב את מה שאני עושה ורצה להכניס אותי לנגן באיזשהו מועדון אבל כשהוא התייעץ עם השותפים שלו הם אמרו לו 'היא בחורה היא לא יודעת מה היא עושה' וזה בלי לשמוע אותי או להבין מי אני".

 

בכללי, התחום של ה-EDM הוא עולם גברי מאוד עם מעט מאוד נשים בטופ, בטח בהשוואה לטכנו שם נשים יותר דומיננטיות. מאיזה מקום זה מגיע לדעתך?

"אני באמת לא יודעת לענות על זה. אולי זה כי באופן כללי נשים, גם כקהל, נהנות יותר בטכנו. אני באופן אישי אני יותר מתחברת לעולם ה-EDM גם כ-DJ וגם כבליינית".

 

איך ההבדל בין התגובות לסטים שלך בארץ לחו"ל?

"קודם כל התחום כולו בארץ הוא הרבה פחות מפותח. סצנת ה-EDM פה די גוססת, גם אם אני אצור טראק חדש מעולה קשה מאוד להצליח ולרצות את הקהל כאן כי הוא כבר לא במקום הזה של EDM. לכן כשאני מנגנת סט בארץ אני קצת 'Crowd Pleaser', אני מנגנת גם דברים שאני פחות מתחברת אליהם כמו מוזיקה ים תיכונית. אני עושה הכל".

 

ובחו"ל זה שונה?

"כן, זה אפילו לא בר השוואה. בארץ אני מנגנת הכל מהכל ונהנית מזה אבל אי אפשר להשוות את זה לסט בהודו ששם אני יכולה לנגן שעה וחצי של EDM שמעיף את הקהל, כי זו המוזיקה שבאמת מעניינת אותם. יש הבדל גם ביחס ובכבוד שנותנים ל-DJ".

 

איך את בונה סט?

"אני אף פעם לא מכינה סט מראש אלא תמיד מאלתרת במקום. ברור שאם אני מחממת DJ גדול הסט יהיה שונה מסט שבו אני במיקום טוב יותר בליין אפ. אני תמיד מגיעה עם קטעים שאני אוהבת אבל את הסט אני בונה בהתאם לקהל ולאווירה".

 

מי ה-DJ's שנותנים לך השראה?

"יש המון. אקסוול, אינגרוסו, מרטין גריקס, דיוויד גואטה, זד, ניקי רומרו, KSHMR ועוד רבים וטובים. יש המון כישרון בסצנה".

 

מה עם נרבו? הן די פרצו את תקרת הזכוכית לנשים בסצנה

"האמת שתפסתי הופעה שלהן בהודו ולא נהניתי. בלי קשר לנשים או גברים בעיניי הן לא מנגנות מוזיקה כל-כך טובה. אני חושבת שבתקופת הזוהר שלהם ב-2011-2012 הן היו מעולות אבל הן קצת נתקעו במקום. עם זאת, מגיע להן כל הכבוד על העשייה וההצלחה".

 

מה המטרות לשנה הקרובה?

"קודם כל ללמוד לעומק הפקה ולהתחזק בתחום אבל גם להיות במועדונים עם קהל גדול בארץ וכמובן לנגן עוד בחו"ל".

 

וברמת החלום? מה הדבר שאת הכי רוצה להשיג בתחום?

"להופיע כל שבוע בפסטיבל אחר ממש כמו האמנים הגדולים. מבחינת פסטיבלים החלום שלי זה לנגן באולטרה מיאמי".

 

אמנים שהיית רוצה לעבוד איתם?

"הייתי רוצה להפיק טראק עם אקסוול וכמפיקה הייתי שמחה להפיק שיר לדואה ליפה".

 

לסיום, טיפ שאת יכולה לתת לנשים שרוצות להיכנס לתחום?

"קודם כל כל מי שנכנס לתחום, בלי קשר למגדר צריך לדעת שהוא צריך לתת לזה את הכל. זה תחום אומנותי שקשה מאוד להצליח בו.. לעשות את זה כאישה בסצנה זה קשה אפילו יותר. אני מקדישה את כל הזמן והאנרגיות שלי רק כדי לשפר את הסטים שלי ולהצליח. מי שבוחרת להיכנס לזה חייבת באמת 'להתאבד' על זה".