עטר מיינר: "אתה חייב להיות סוג של פושע כדי להצליח בישראל"

שנת 2018 בהיפ-הופ הישראלי היא ללא ספק השנה של עטר מיינר. האמן הצעיר, פרץ לחיינו בחודש שעבר עם אלבום בכורה, זכה לביקורות נהדרות, שהכתירו את האלבום לאחד האלבומים הישראלים הטובים והמרעננים של 2018.

 

"האמת שקצת הופתעתי", סיפר עטר: "ידעתי שיהיו תגובות יפות לאלבום אבל הופתעתי מכמה פרגנו לי ומכמות האנשים שכתבו על האלבום".

 

ספר לנו קצת על השירים בהאלבום, מתי התחלת לכתוב אותם?

"את רוב האלבום כתבתי בקיץ האחרון אבל יש שירים שהולכים איתי שלוש שנים אחורה או יותר. השיר הראשון שכתבתי בעברית היה "את". באתי מתוך הפקה מוזיקלית אז המעבר להפקת שירים שלי היה טבעי".

 

המוזיקה שלך שונה מאוד מהמוזיקה שהפקת מבחינת הסגנון המוזיקלי

"נכון. כשאני מפיק אני צריך להתאים את עצמו לרצונות והאידאולוגיה של האמנים שאני עובד איתם. אני מנסה להיכנס לעולם של האמן כדי להבין מה הוא צריך ומה הוא רוצה להגיד לעולם. כאן הסיי הוא שלי, אני מנסה לספר לעולם את הסיפור שלי ואני לא מתפשר על שום דבר".

 

 

"יש המון קונפליקטים בין יהדות לחילוניות שאני חי איתם "

יש לאלבום שלך וויב מאוד דרום תל-אביבי. ספר לנו קצת על הרומן שלך עם תל-אביב. איך העיר השפיעה על המוזיקה שלך?

"הגעתי ממש מהכפר (עמוקה) אל העיר הגדולה ככה שזה בהחלט תופס מקום בשירים שלי. אני שר על הקשיים של לעבור לעיר -הקשיים הכלכליים, החיים העירוניים חיי האהבה בעיר. כל שיח הזוגיות והשפע בתל-אביב שונה לגמרי ממה שהכרתי עד שהגעתי לכאן".

 

גם על אלוהים אתה שר לא מעט . מאיפה זה מגיע?

"אני אדם מאמין. לא באתי מבית דתי אבל זה משהו שהגיע אליי במהלך השנים ומשהו שאני מתעסק בו. היהדות היא חלק ממני. הרבה מסתכלים על הדתיים והחרדים אומרים 'זה היהדות וזה לא יתאים לי' אבל אני לוקח את היהדות למקום שלי".

 

זה קצת מתנגש עם החיים התל-אביב שהם מאוד רחוקים מהיהדות

"נכון, אבל בעיניי גם חילוניות זה סוג של זרם ביהדות. יש המון קונפליקטים בין יהדות לחילוניות שאני חי איתם פשוט. זה מצליח לי או שלא ממש אבל אלה החיים".

 

אתה רואה את עצמך חוזר לחיים מחוץ לעיר, בעמוקה אולי?

"קשה להגיד. אני לא מאמין שאחזור לעמוקה אבל אני כן מאמין שאני אחיה שוב בטבע".

 

קשה מאוד לקטלג את האלבום שלך תחת ז'אנרים. אילו סגנונות השפיעו על המוזיקה שלך?
"יש השפעה גדולה של היפ-הופ ומוזיקה אמריקאית בכלל אבל גם השפעה חזקה של המוזיקה המזרחית והישראלית. אני מחובר מאוד גם לעולם האינדי והאלקטרוני".

 

דעתך על המיינסטרים הישראלי העכשווי? יש אמנים שאתה מתחבר אליהם?

"אני לא יכול להגיד שיש אמן שאני שומע כל הזמן או מישהו שאני ממש בקטע של המוזיקה שלו אבל אני כן אוהב להיטים מסוימים כמו "אל תשאלי" של גל ויין ובניה ברבי. אני גם מתחבר לשירים של לירן דנינו"

 

 

יש באלבום שלך המון ביקורת פוליטית שמגיעה לשיא ב"מדינה של גנבים"
"האמת שזה דווקא מגיע ממקום אישי. שלושתנו (עטר, דור3 ורסטה חי) כתבנו את מה שהיה לנו בראש באותו יום. כל אחד כתב אישית על הקשיים שלו. לא קמנו בוקר אחד ואמרנו 'אוקיי תקשיבו צריך להוריד את ביבי' אבל זה היופי בשירים, כל אחד לוקח אותם למקום שלו".

 

איך אתה מפרשן את השיר הזה?

"מהמקום שלי זה יותר על איך אנחנו גונבים אחד את השני ולא רק על איך שהממשלה גונבת אותנו. אתה חייב להיות סוג של פושע כדי להצליח בישראל וזה מה שמלמדים אותנו. בצבא אתה לומד שאם לא תילחם אתה תידפק בשמירה, בעסקים אתה לומד שאם לא תעגל פה ושם המע"מ יקרע אותך בסוף - לומדים שבלי קומביניות אי אפשר להתקדם כאן".

למה אנחנו יכולים לצפות ב-2019 מעטר מיינר

"סיבוב הופעות וכנראה אלבום שני".