"דה פור" פרק הבכורה: הפוך מכל מה שהכרנו, או מכל מה שרצינו
הפורמט מתהדר בסלוגן - "הפוך מכל מה שהכרתם", ואכן הוא עושה את ההיפך ממה שתוכנית כשרונות אמורה לעשות - ושולח צעירים מוכשרים הביתה. מיכל קליינבג, ביקורת
מצפייה בריאליטי המוזיקה החדש של "רשת" עולה שאלה בלתי נמנעת: כמה סרבול יכול להיות בפורמט אחד? ולמה בעצם לפרמט את הכל למוות? כמו בשיר "סתם" של טיפקס, שכל כולו על תבנית ה- מרוב**** לא רואים את ה***** (מרוב פתקים לא רואים את הכותל/ מרוב מדבקות לא רואים את הדלת וכו') - זה בדיוק מה שקורה ב"דה פור": מרוב פורמט לא רואים את התוכן.
מה יש לנו שם? יש לנו 4 שופטים, אבל יש גם כבר רביעיית גמר, יש טבעות בצבעים, יש הצבעות, יש מתמודדים, המתמודדים יכולים להדיח את הרביעיה, הרביעיה עולה לדו קרב עם המתמודדים ומדיחה אותם חזרה, גלעד כהנא בכלל רוצה להיות אביב גפן, וגם אסתר רדא שם, אבל למה היא רק המנחה? בכל אופן, שוב אנו עדים לריאליטי שירה בו המתמודדים, שהם כזכור מי שאמורים להיות הכשרונות (ואלה שאני כצופה באה לראות, הלא כן?) - הופכים באופן מצער לדבר הכי שולי בתוכנית, לקולבים ריקים שנושאים את הפורמט ממקום למקום לאורכו של הפריים טיים.
באופן מאוד תמוה, "דה פור" עושה מעין משיכות חבל עם עצמה, כאשר היא שמה זמרים מוכרים, מנוסים, עם קהל מעריצים - בתור רביעיית הגמר המובנית, כזו שצריך להדיח ובכך בעצם מחבלת מהותית בסיכוייו של כל פלוני אלמוני, ולו רק מתוך ההתנייה הקוגניטיבית הפשוטה של הקהל הרחב והיא - שמי ש"סלב", ויושב על במה בתוך כיסא מואר הוא כנראה יותר טוב מאספרגר לא מפורסם ולחוץ עם גיטרה. העניין הוא, שזה גם כמובן לא נכון וגם פספוס מצער.
"המתמודדים הופכים לקולבים ריקים שנושאים את הפורמט ממקום למקום לאורכו של הפריים טיים"
אני כצופה כבר מכירה את מיי פיינגולד ואת שיר לוי, אני לא צריכה תוכנית עליהם - אני יודעת איפה למצוא אותם והייתי מוצאת אותם אם הייתי רוצה, העניין בתוכנית כזו הוא להביא פרצופים וכשרונות חדשים לא? איך קרה שהנער המוכשר עם הגיטרה בעצם הולך הביתה כי לא הצליח להביס בדו קרב את מיי פיינגולד? למה בעצם שיצליח? היא - זמרת מנוסה, הייתה באירוויזיון, בוגרת "כוכב נולד", מופיעה כבר שנים, מכירה את הטלוויזיה ואת אור הזרקורים. והוא? הוא נער צעיר שכמעט התעלף על הבמה מהתרגשות - ועדיין נתן שני ביצועים מקסימים. אבל בפורמט המוזר והמדלוק של "דה פור", הכל הפוך כפי שהם אומרים בסלוגן של התוכנית בכל שלטי החוצות ואכן הכל הפוך והנער המוכשר, שהגיע לתוכנית כשרונות והרשים את השופטים ואת הקהל - בעצם הולך הביתה. חה חה חה איזה הפוך זה! עזבו תוצאות, העיקר שזה הפוך ומפרמט את הפורמט!
יש סיבה שיש כיוונים בעולם, ו'הפוך' במקרה של "דה פור" הוא פשוט - בלגן. לא אוונגרדיות, לא רענון, רק הרבה מאוד סרבול ופסי האטה מיותרים לאלו שבאמת באו לשיר ולאלו שבאמת באו לראות כשרונות מתגלים (אם יש בכלל עוד כאלה שעוד לא אבד אמונם והם עדיין צופים בתוכניות הללו מהסיבה הזאת), חבל.
לגבי השופטים: כהנא, מקסימיליאן, מוקי ודיקלה הם חבורה עליזה ומוכשרת שלפחות ניתן לומר עליה את המינימום שלא תמיד ניתן לומר תמיד בכל המקרים - שכולם שם מוזיקאים פעילים. בלי רני רהבים ואסף אטדגים - אלא באמת אמנים ויוצרים שחוסכים את החלק של הדיסוננס בו הצופה שואל את עצמו: "רגע מי זה ומה הוא עושה כאן?". עם זאת, לא נראה שיש ביניהם איזושהי דינמיקת ניצוצות שתציל את התוכנית ובעוד שמרינה מקסימיליאן שורפת את המסך בהתלהבות אותנטית וכריזמה, נדמה שכל השאר די נבלעים בתוך מלמולים והערות אגב ולא נראה ש(בינתיים לפחות) התפתחה בין הארבעה איזושי דינמיקה אנושית מדליקה/ מעניינת/ עוקצנית שרק בשבילה יהיה שווה לראות את התוכנית (כמו שקורה למשל ב-X פקטור האמריקאי ובאמריקן איידול).
בשורה התחתונה - אולי התוכנית באמת "תתחיל" אחרי שכל 4 הפיינליסטים ה'בילט אין' של הפורמט יודחו איכשהו ואז יהיו לנו בעצם קרבות הוגנים של צעירים מוכשרים עם אותה נקודת התחלה פחות או יותר, אבל בינתיים התוכנית מאוד מסורבלת, עם המון תפל ומעט עיקר שמוצאת את עצמה שולחת משום מה צעירים מוכשרים הביתה במה שהוא בהחלט - הפוך מכל מה שהכרנו, או רצינו.
כתבות קשורות
חמישיית הגמר של האח הגדול: הטוב, הרע והנייטרלי | 26.08.18