נועם שריף, מלחין, מנצח וחתן פרס ישראל, הלך לעולמו בגיל 83

האיש שהפך לפורץ דרך בשילוב בין מוזיקה פופולרית למוזיקה קלאסית ובין מזרח למערב, וזכה להצלחה בינלאומית, נפטר הלילה. זהו פועלו

נועם שריף, מוזיקאי, מלחין ומנצח, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו אמש בגיל 83. הוא היה פורץ דרך בשילוב בין מוזיקה פופולארית למוזיקה קלאסית וזכה להצלחה בינלאומית.

הוא נולד בשנת 1935 ברמת גן וגדל בתל אביב. בנעוריו בלט בתחום ההלחנה והניצוח ואת שירותו הצבאי עשה בתזמורת צה"ל כנגן קרן יער. עם שחרורו מהצבא, בשנת 1956, פנה ללימודי מוזיקה אצל פאול בן חיים וזאב פריאל והחל לעסוק בניצוח כשפרי יוזמתו בסוף העשור, היה להקים את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

שריף היה פורץ דרך בתחומו, הן במוזיקה הקלאסית והן הפופולארית: היה מהראשונים שמיזגו בין המוזיקה הקלאסית למוזיקה הקלה, למוזיקה הים תיכונית ולמוזיקת הפופ והרוק כשהוא מהמעזים הראשונים לשלב בין מזרח למערב. אחת ההוכחות המובהקות לכך היא עבודתו עם דני סנדרסון בראשית דרכו, העבודה על הצגת הפופ "ירושלים שלי", עבודתו עם הצ'רצ'ילים (בשילוב התזמורת הפילהרמונית) ובעיקר פסטיבלי המוזיקה הרבים אותם ניהל מוזיקלית וניצח ותכניות הטלויזיה הרבות בהן נטל חלק פעיל.

 

יצירותיו בוצעו על ידי מיטב תזמורות העולם כגון התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רדיו בוואריה ותזמורת רשות השידור הבריטית.

כמנצח, ניצח לאורך השנים על תזמורות רבות בהן תזמורת נתניה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הקאמרית הישראלית והתזמורת הסימפונית חיפה. הוא לימד קומפוזיציה וניצוח באוניברסטית תל אביב, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטת זלצבורג. ב-2012 מונה לדקאן ביה"ס למוזיקה בקריה האקדמית אונו.

בשנת 1991 קיבל את פרס אנגל, ובשנת 2011 זכה בתואר חתן פרס ישראל בתחום המוזיקה.