"חבר שלך רוצה למסור לך שאת רווקה ואישה חופשיה"

נפרדתם פעם ממישהו בסמס/ וואטסאפ/ הודעה באינסטגרם, פתק מתחת לדלת או מסר בחול? כל אלו דרכים פחות הזויות ומנוכרות ממה שראינו אתמול באח הגדול. זוכרים שלמגי יש לכאורה חבר? אני שואלת כי זה לא ישראל, למגי יש חבר בבית מזה כמה שנים, ניקיטה שמו. עד לא מזמן מגי אף ניסתה לעשות רושם כאילו הם באמת זוג עדיין, למשל - טענה בפני האח הגדול שהיא מתגעגעת אליו או אם נשאלה על ידי מישהו בבית: "תגידי מגי יש לך חבר?" ענתה "כן, קוראים לו ניקיטה", פה בערך זה שיש לה חבר נגמר ובשאר הזמן חיה מגי לכל הפחות חיים פוליגמיים, או אם לדייק אז חיים פוליאנדריים (אישה עם בני זוג רבים) שכפי שצויין בויקיפדיה: "פוליאנדריה היא תופעה נדירה יותר בתרבות ובהיסטוריה האנושית". אז מה אתם יודעים, לכל המצקצקים שהאח הגדול זה זבל, ראו - הוא מציג בעונה זו לא פחות מ"תופעה נדירה בהיסטוריה האנושית" (למה היא כה "נדירה" לכאורה? זה כבר נושא לטור אחר).

 

פספסתם את הטורים הקודמים? תתביישו לכם:

האם ההפקה תכניס את חבר של מגי לבית?

"נראה לכם הגיוני שיש מקרר על שמה?"

 

חזרה לענייננו, מגי וישראל הם זוג בבית לכל דבר כולל יחסי אישות בין אף לאף, אבל כאמור זה לא מוכרז רשמית גם כי ל"מגי יש חבר" וגם כי ישראל מסתבר, בכלל לא מתכנן תוכניות כי אז אלוהים צוחק עליו וזה מעליב. אז בעוד ישראל ומגי יושבים יחד בחצר, מחובקים ומתלטפים כמו אחים אוהבים, נשמעות לפתע צעקות מעבר לחומה: "מגי ניקיטה אומר שאת רווקה ואישה חופשייה", מגי מיד לוקה בשמיעה סלקטיבית: "מה אמרו? מגי תעשי מה שטוב לך נסיכה?" מירב, גם היא כבר חצי חירשת מרוב געגועים לילדים: "אמרו תתקשרי לאמא שלך נראה לי" וישראל שומע הכל כמו שצריך אבל מעדיף לתת למגי למזוג לבד את החלב לקערת השוגי שוגה שלהם. בסופו של דבר, אחרי שצועק החומות מזמין את אבשלום קור להקריא בחיתוך הדיבור של יוסי בנאי את המשפט הנהיר: "מגי את רווקה. אישה חופשייה", מגי נאלצת להבין: צעקו ללירז, מסכנה.

 

עולם חסר השלכות

אז מגי שומעת את הצעקות ואפילו לא מורידה לרגע את היד המלטפת מעורפו של ישראל, שום סנכרון עם הצעקות מבחוץ, המשמעות המעשית שלהם במציאות והמעשים שלה בבית, לכאורה - שלושה נתיבים שונים. מגי מקשיבה ומגיבה לצעקות בשיוויון נפש, בשעשוע ותרשו לי להעיז לומר - בהקלה. באיזשהו אופן מגי זוכה פה לפרידה האולטימבטיבית: בבקשה, קחי את החופש שלך, אין עימות, אין מו"מ, אין דמעות, רק צעקה מעבר לגדר של 'סבבה את חופשיה' והיידה - לנשנש חוקית את ישראל.

 

בעולם האמיתי אנחנו מהססים לפני שאנחנו עושים פעולות משמעותיות כי יש להן השלכות, בעולם של האח הגדול ההשלכות מעורפלות, חסרות פנים. גם כשמגי קראה את הצהרת הפרידה הרשמית של בן זוגה מהטאבלט בחדר האח, זה היה מעומעם, תלוש, חד צדדי, למרות שפה מגי כבר הצליחה לשנע כמה דמעות לפרונט של פניה אבל בואו רק נגיד את זה ככה - הלוואי וכל הפרידות היו "קשות" כמו הצהרת פרידה לקונית, חסרת ייסורים, עימות או קשר עין דומע, הנקראת ממסך כחלחל שניתן לכיבוי.

 

 

מה שהיה בעיניי יותר קשה לראות מכל המהלך הזה של הרומן של מגי, היה השרירותיות שלו, קלות הדעת, חוסר נקיפות המצפון והשלמות העיקשת והאטומה שלה עם מעשיה, ע"ע "לא הייתי עושה שום דבר אחרת". רגע, אם למשל היית מכינה עוגה ושמה מלח במקום סוכר -היה ונתנה לך ההזדמנות, לא היית עושה אותה שוב אחרת? למה בעצם לא היית עושה שום דבר אחרת? רק כדי להגיד את המשפט הזה בעינייך הכחולות למצלמה ולהפוך בעיני עצמך לפוסטר של כוח נשי? כוח נשי בא גם עם יישוב דעת, חמלה, אכפתיות מהסביבה, כוח נשי זה לא רק 'אישה שעושה מה שבא לה', כי זאת אישה שהיא בסופו של דבר די מעפנה, לא וונדרוומן.

 

מה עם רועי?

הדיירים מתבקשים להבקיע גול כשהם תלויים בין שמיים לארץ, בהפקה תפרו את משימת התקציב לשני הדברים הכי הישרדותיים בבית האח ובכלל: אוכל וחברים. מי שיש לו חבר שבחר אותו - יאכל היטב השבוע ויהנה מרווחה חברתית ופיזית אבל מי שאין לו חבר - בעצם ימות רעב ולבד. לכאורה בסך הכל משימת אקסטרים מדלוקה ברוח המונדיאל, בפועל סוציומטרי קשוח מאין כמוהו.

 

וכך נוצר המצב שאנשים בוגרים חוזרים לימי שיעור ספורט בבית ספר יסודי - ומחכים שמישהו יבחר בהם. בתומר ורועי לא בוחר אף אחד. מה אמרתם? מי זה רועי? נו זה עם הראסטות, רגע אבל ממתי הוא נראה כמו הגרסה האשכנזית ביותר בעולם של coolio? שאלה טובה, זו כנראה קריאה לעזרה של לזמן מסך.

 

מי שלוקח קשה את זה שלא בחרו בו הוא תומר, שמסיים את המשימה במצב נפשי מאוד מוטל בספק, ממלמל לעצמו בחדר שוב ושוב: "החיים הם שיעור אחד ארוך", כמה דקות לאחר מכן מופיעה בחדרו אנני, והם שרים יחד את the sun will come out tomorrow.

 

מה שכן, היה יפה לראות את תומר מנסה להסביר לסימה שלא רק מי שעני הוא חלש ולא רק מי שנוסע באוטובוס ומנקה דירות זקוק לחום, אהבה וחברים. סימה (פייבוריטית חדשה, מלאת חמלה) מגיבה בדמעות ומבטיחה לתומר שהיא באמת אוהבת אותו.

 

שיימינג וייסורי מצפון

הבעיה עכשיו שתומר כבר מעורער נפשית; אף אחד לא בחר בו במשימת הסוציומטרי ונוסף על כל הצרות - זה יום לפני היום הולדת שלו ומהו התזמון הכי גרוע להרגיש בודד וחסר חברים? נכון, יום לפני יום הולדת.

 

אז מה קרה שם? תומר מוצא אוכל "מוחבא" ומחליט שזו לירז, הוא ניגש אליה, בעודה יושבת לאכול עם אנשים, מטיח בה את הממצאים שלו ודורש ממנה להפסיק להחביא אוכל. ועכשיו עוד שאלה: מה הדבר הכי משפיל שאפשר לעשות לבחורה מלאה? להאשים אותה בפומבי שהיא מחביאה אוכל.

 

 

משם הכל כבר הפך לספירלה מגושמת של עלבון וחרטה; לירז לא רוצה לשמוע או לראות את תומר ששוב ושוב מתנגח בה דווקא בנושא האוכל ואילו תומר, שהבין שהיה לא בסדר (אחרי שהוסבר לו מיד) והלבין פני חברה ברבים - לא יודע את נפשו מרוב חרטה. מה שראינו אתמול על המסך היה המחשה ממשית של המושג 'יסורי מצפון'. תומר הלך שפוף, כבד, ניסה להתנצל עשרות פעמים, בכה - מילולית התייסר. הרגע המעניין של כל זה היה כשהלך לחדר האח הגדול והפציר בפניו שישדר את הקטע, "זה יהיה העונש שלי", אמרו ייסורי המצפון המהלכים על שתיים.

 

רגעים לציטוט:

לירון לישראל: אתה יכול ליפול בין הכסאות לא משנה כמה אתה גברי", נכון בדרך כלל נשים נופלות בין כסאות, בגלל העקבים

תמי ללירז: "כשאת אומרת צבא תסתכלי גם עליי", כן המפקדת

ישראל על האחות הגדולה: "ההיא הגדולה", כזה player

מגי לאורלי: "נהיה בקשר גם מחוץ לבית!" אורלי: "תכתבי לי בוואטסאפ", אאוץ'

אליאב: "יש לי גוף של כדורגלן אבל ביצועים של מחניים", עוקץ כמו דבורה, רוקד כמו פרפר

האח הגדול למריה: "איך את בכדורגל?" מריה: "אני אהיה טובה בזה אם צריך", אין על רוסיות בעולם

מירב במשימת הכדורגל: "אני לא באתי למות פה, מצידי תאכלו סרדינים", קולו (הקולני לעיתים) של ההגיון

מירב לתמי: "כפרה אנחנו לא בשואה פה", הופה פה זה לא אירופה