הכירו את המתחרה החדשה של נועה קירל ואגם בוחבוט

במה חדשה: אדל - "בומבסטיי"

 

התגלית החדשה של מנהליהם של סטטיק ובן אל ורוברטו בן שושן - אדל, זמרת פופ טינאייג'רית שמפלסת דרכה לתת פייט לאגם בוחבוט, נועה קירל ועדי ביטי, בשיר חדש - "בומבסטיי" המדבר על אהבה כוזבת, בדידות והתבגרות.

 

 

 

"נרד אל הים" הוא שם שירה החדש של ספיר סבן, שנטשה לרגע את הטראש-פופ הקודם שלה ("כל המדינה") ושחררה בלדה שמבחינה טקסטואלית ומלודית נשמעת טוב ודי בוגרת, אך משהו בביצוע קצת העכיר לי את האווירה:

 

נשמע לי כי סבן נשמעת פחות משוחררת ויותר מאולצת (ובכיינית בצורה מוחצנת יתר על המידה) בביצוע, כמו לא מצאה עצמה בתוך השיר ולא פתחה את גרונה מספיק ועם כל הנשמה כפי שהיא נהגה לעשות בתחילת קריירת הסולו שלה (לא שעכשיו אינה בהתחלה, אבל הבנתם כוונתי) והביצוע החלש, שיכל להרים יותר את השיר, מתפספס ולא קולע.

 

לאחר שהיה שותף לאחד הלהיטים הגדולים אשתקד ("אל תשאלי", יחד עם גיל ויין), היוצר והזמר בניה ברבי משחרר שיר סולו חדש ומרגש - "מישהו איתי כאן", אותו כתב והלחין יחד עם אליעד נחום ודודי בר דוד.

 

מלבד הטקסט והלחן הקליטים, האיכותיים והבוגרים, קשה לי להגדיר את הסגנון של ברבי בשיר, שכן הוא כמו קורטוב מתמהיל המוזיקה הישראלית כיום: גם פופ, גם מסלסל, גם אתני וגם לטיני, כשעל כל אלה מנצח גוון קולו המיוחד של ברבי שלאט לאט ובבטחה נכונה שועט לעבר זרקורי ההצלחה.

 

לירון עמרם, פריצת השנה שעברה (אך למעשה, פרץ די מזמן ב"שטח"), שחרר לאחרונה שיר חדש - "ים של דמיונות", שנשמע כשיר הרביעי בסדרת שירי הדיסקו-פופ-גרוב המזרחי שלו (אחרי "חלום ישן", "תמיד אותו סיפור" ו"כמעט נוגע") עם קולו הנוגע ומלא הנשמה, הכנות והרגישות.

 

עמרם אמנם כותב ושר על יחסים של בינו לבינה, כמעין מונולוגיסט, אך עם זאת בטקסטים המיוחדים הוא מצליח לצאת מהנישה הבנאלית ולהביא גל חדש של מטאפורות וזוויות לסגנון השירים הרומנטי וזו אחת הסיבות שכל שיר שלו הוא הפתעה מוחלטת מקודמו.

 

ב-15.3, יום חמישי הקרוב, יופיע עמרם עם להקתו - "הפנתרים" בבסקולה בתל אביב ויארח את בניה ברבי.

 

אחרי שנתיים של "שתיקה", מוש בן ארי חוזר עם שיר חדש, שורשי וטבוע בחותמו האישי הייחודי - "הלאה מכאן", שיר שכתב והלחין עבורו יאיא כהן אהרונוב ("הדג נחש"), שיר התפור היטב למידותיו הווקאליות של בן ארי.

 

השיר עוסק בדימויים שונים ולמסע נושא אותנו בעזרתו בן ארי למסע אל נבכי נשמתו במסע אל החיפוש העצמי, השלווה והנחלה הבלתי מושגת, אך הקרובה יותר מאי פעם. אני אוהב את מוש של 2018 (ובכלל).