הלהיט של "נוער שוליים" מקבל פרשנות חדשה

הדג נחש בהיפ הופ ציוני בועט, עומר נצר מבריק באלבום חדש וקטריקס ודורון ביטון מנסים להתנתק מההשוואה לסטטיק ובן אל. סיכום מוזיקה ישראלית

כמה ענוג הוא
כמה ענוג הוא | צילום: יוטיוב

כשבאמתחתה מספר שירי גרוב, Fאנק ופופ קלילים וקליטים שהומטרו לאחרונה מבית היוצר שלה, להקת "הדג נחש" "חוזרת" לעשות מה שהיא יודעת הכי טוב - היפ הופ ציוני טהור ובשירה החדש והפטריוטי - "וולקאם טו איזראל" היא מציגה לראווה את הריאליזם הישראלי במלוא הודו ותפארתו עם פאוזה מבריקה מההיפ הופ לטובת הברקה בענטוז ים תיכוני מסולסל באווירת חפלה באמצע השיר שהופכת את השיר לישראלי אסלי אמיתי מכל קצוות הקשת המקומית. כשאר שירי האלבום החדש - הלהקה מצליחה לחדש, לסקרן ולהגיש מקוריות במאה אחוזים וטרנדיות באפס האחוז.

אחרי ציפייה ארוכה שחרר סוף סוף עומר נצר, מהכישרונות המצוינים העולים בשמי סצנת האינדי-פולק-רוק הישראלי אלבום סולו שני - Sweet Mistake, אך בניגוד לשם האלבום, נצר לא רק שלא טועה, הוא עושה את זה נכון מדי.

 

עם כישרון מיוחד למזג בין ליריקה סנטימנטלית וכנה לבין מלודיות קליטות, קלות לעיכול ומאד בלוזיסטיות, פולקלוריסטיות עם נגיעות קאנטרי מובהקות, בעזרתן נצר מצליח להביא את הסאונד האמריקאי השורשי לחו"ל בצורה מאד אמיתית, נאמנה למקור ואותנטית וכל זאת מבלי לאבד את ה"אני מאמין" היצירתי שלו ודרך הפשטות האופיינית לו ליצור אלבום מבריק השובה את האוזן משמיעה ראשונה (ועד לאחרונה).

 

השבוע הגיש שקד קוממי את גרסתו העדכנית לשיר מחאה ישראלי - "עם ישראל חי", שיר מחאה הומוריסטי וקצבי בסגנון פופ ים תיכוני שנשמע כמו הגרסה העכשווית ל"איזו מדינה" של אלי לוזון: ההפגנות, הפקקים, המיסים והגאווה להיות ישראלי.

 

מבחינת לחן, השיר לא מהקליטים של קוממי והפזמון אינו תופס את האוזן על ההתחלה (אלא רק לאחר מספר האזנות חוזרות), אך הוא בעיקר מציג את קוממי כאחד שנאמן לקו המוזיקלי שלו ושומר על הסטייל מבלי לקרוץ יותר מדי לכיוון טרנדים ארעיים.

 

כוכבי הפופ הצעירים קטריקס ודורון ביטון לקחו את הסלנג הנעורי והצעיר (לא בהכרח איכותי) ואת משיכת בנות הטיפש עשרה למותגי אופנה ורקמו סיפור אהבה בין סטייליסטית וונאבי לגבר פשוט וצנוע שהולך שבי אחריה ב"גוצ'י ופראדה" - שיר פופ קליט וטהור הממשיך (בצדק) את תנופת הצמד שמביא משהו פראשי לסצנה ונאבק במלוא עוזו להתנתק מהשוואתו ל"סטטיק ובן אל".

בן אלקיים, אחד הקולות המעולים בסצנה המקומית שכבר מספר שנים מוגדר כ"הבטחה מוזיקלית" (וראוי לפרוץ יותר) הבליח השבוע עם שיר חדש וראשון מאלבום חדש - "טריליון אנשים", שיר מאד עמוק ופנימי המקפץ בין קו התפר של עולם אמיתי ווירטואלי ובכישרון כתיבה יוצא דופן והגשה מצמררת מצליח לסקרן ולרגש בקולו החד פעמי.

במה חדשה

 

יונתן רוכמן, "ענוג". רוכמן התחיל לעבוד באולפן האגדי של תל אביב "סיגמא" בשנות ה-90. לאחר מכן עבר לצפון איטליה והחל לעבוד באולפן סטודיוטנטה פורטונה רקורדס (אולפנו הראשון של פאולו קונטה) באסטי, צפון איטליה, ובאולפן סוליד גרוב בברגמו, שם עבד עם איאן פייס (דיפ פרפל), קלייב בנקר (ג'טרו טאל), מוריס אלברט ואמנים גדולים אחרים. הוא הפיק וכתב חמישה אלבומים עם להקת הפולק/רוק האיטלקית פולקסטון, שגדלה להיות הלהקה המובילה בז'אנר זה באיטליה ועימה הוא ממשיך לשתף פעולה עד יום זה. בימים אלה הוא מוציא סינגל בכורה - 'ענוג', גרסת כיסוי מרקידה לקלאסיקה המודרנית של 'נוער שוליים'.