הפיקסיז בישראל: באו לעבוד ולא להתחנף
מול אמפי מלא ברוקיסטים ישראלים בקיסריה - העניקו להקת הפיקסיז שעתיים של מופע משובח מבלי לרדת מדוושת הגז

כל מי שהיה כאן בשנות התשעים, זוכר ודאי את הופעותיו התכופות של ניק קייב בישראל. האיש פשוט התאהב במדינה והגיע להופיע כאן לעיתים קרובות כל כך, עד שהדבר הפך לסוג של בדיחה (הופעות מעולות ובלתי נשכחות חייבים לציין). הפיקסיז כנראה התאהבו בנו גם ואין דבר נפלא מכך לצפות בהם שוב, שלש שנים לאחר הפעם האחרונה והפעם בלוקיישן אינטימי יותר כמו האמפי בקיסריה. יש לציין כי שתי ההופעות הן סולד אאוט.
הפיקסיז מעולם לא היו להקה של אצטדיונים ולכן אין ספק שהאמפי היטיב איתם. שעתיים של 200 קמ"ש מהודקות, עם הבסט אוף דה בסט שלהם, סאונד מצוין ולרגע אחד אפילו, הרגל לא ירדה מדוושת הגז. הקהל שמילא את המקום התמסר ושאג את השירים והמקום הרומנטי של שלמה ארצי ואייל גולן היה על ספידים.
הסולן נתן את עצמו עד הסוף
פרנק בלאק מנהיג ההרכב עלה לבמה, לבוש בחליפה שחורה שממש לא התאימה ללחות הכבדה ששררה במקום. עם זאת, הוא נתן את עצמו עד הסוף, עם כל המילמולים והצרחות המשולבים בקול, בדיקציה ובהגשה הייחודית והמזוהה שלו. כאילו לא חלפו כמעט 30 שנה מאז הוצאת SURFER ROSA - האלבום הראשון של הפיקסיז. התאורה הנמוכה שכוונה לפניו ומשקפיו, יצרה צל על קרחתו, מה ששיווה לו מראה קצת שטני שהשלים את הפרפורמנס כולו.
מאחוריו, המתופף דיוויד לאברינג בחולצה לבנה קיצית ומכנסי ברמודה, הוכיח שוב כמה הוא ראוי להיחשב לאחד המתופפים הטובים בעולם. ג'וני סנטיאגו הגיטריסט הנפלא נראה קצת מנותק, אך העניק בכל זאת סטים מהודקים ומדויקים. אחרונה חביבה, הבסיסטית פז לנצ'נטין, שהחליפה את המחליפה הקודמת של קים דיל, קיבלה זמן מסך נאה וניכר שהשתלבה בהרכב והפכה חלק בלתי נפרד ממנו, במהלך 3 השנים שחלפו מאז ההופעה הקודמת בישראל. גם הקהל שטרח ונסע בפקקים עד קיסריה, הביע את אהבתו חזרה ולנצ'נטין הרבתה לחייך חזרה במכנסי עור ולוק שמזכיר את פי ג'יי הארוויי.
קרדיט מגיע גם למי שחימם את הפיקסיז - ההרכב הנהדר של גבע אלון VEGAN FRIENDLY עם ג'ינגו ואסף רייז, שנתנו הופעה לא רעה בכלל.
נזכיר רק שהפיקסיז הופיעו בבלומפילד כמה שבועות לפני מבצע "צוק איתן". שלוש שנים לפני כן ביטלו את הופעתם המתוכננת ב-9 ביוני 2010 בשל לחץ בינלאומי בעקבות אירועי המשט לעזה. ההופעה אתמול ( שלישי) מתקיימת בצל מהומות אל אקצה ורובינו מקווים שזו, לא מבשרת שום הדרדרות ביטחונית נוספת. מחכים לכם שוב חברים יקרים ולא עוד שלש שנים.



