פול יאנג בישראל: כדור שינה שהפך למכונת קצב

בלי יחסי ציבור של בר רפאלי הצליח כוכב הפופ הבריטי של שנות השמונים למלא את היכל התרבות בקהל בוגר אך אנרגטי

פול יאנג
פול יאנג | צילום: יובל הראל

לאחר שהתאוששנו מההופעה של ארוסמית' בשבוע שעבר בפארק הירקון ומפרשת בר רפאלי שלוותה אליה, הגיע לכאן פול יאנג, כוכב פופ בריטי ואליל הבנות של שנות השמונים. את פאר הירקון, החליף היכל התרבות המעונב, במקום הקהל הצעיר של סטיבן טיילר ושות', הגיע לצפות בהופעה קהל מבוגר יותר בסביבות שנות החמישים והשישים, שזכה כנראה לתלות פוסטרים של פול יאנג על קירות החדר, אי שם בתחילת שנות השמונים.

 

יאנג עצמו, כבר עבר את גיל 60, אבל כאשר עלה על הבמה, בשיער לבן אך מסודר למשעי, בגוף רזה וחטוב, לבוש בג'ינס צמוד שחור, חולצת טי שירט ובלייזר שחור - הצלחנו להיזכר מדוע מיליוני בנות זבות חוטם, העריצו אותו לפני שלושים שנה ומדוע אותן נשים שכבר התבגרו, מביטות בו בתשוקה גם היום.

 

השיר הראשון אחרי "ערב טוב תל אביב", שאיתו יאנג פתח את המופע, היה אחד הלהיטים הגדולים שלו, LOVE OF THE COMMON PEOPLE. הבטחה טובה לזמר שיש לו בערך חמישה שירים שרובינו מכירים. אז אחרי שהקהל השתלהב, הגיע מקבץ שירים, שאפילו פול עצמו נראה היה כלא מכיר, SOME PEOPLE, LOVE WILL TEAR US APART, ו NO PARLEZ.

 

פול יאנג
פול יאנג | צילום: יובל הראל

נערי בייקר המופלאים בהיכל התרבות

בנקודה הזו, נראה היה כאילו המופע עובר לבר ג'אז ניו יורקי אפל של נערי בייקר המופלאים, עם סאונד לא ברור, מילות שיר נבלעות ועיבודים שמזכירים ערב קריוקי. ככה לפחות זה היה נשמע באחד הלהיטים הגדולים של פול יאנג SENZA UNA DONNA, שבימים רגילים יכול להרעיד את מערת הסטריאו, אך בהיכל התרבות היה נשמע לעיתים כשיר ערש.

כנראה שכאן הבין יאנג, שהוא עלול לאבד את הקהל והורה ללהקה לתת בראש ולהגביר את הקצב וזה אכן קרה. הפופ הפך לרוק, התופים חזרו לעניינים והגיטרות העלו את מפלס הדציבלים. BROKEN HEARTED ו EVERYTHING MUST CHANGE - נשמעו כבר אחרת מתחילת המופע ויאנג מצא את עצמו נהנה, מעלה דופק לקהל ומפלרטט עם המיקרופון ובעיקר עם המעריצות.

 

את המופע הוא סיים עם להיט הסלואו האלמותי, שהפגיש זוגות רבים איש שם בשנת 1985, EVERYTIME YOU GO AWAY ונתן את כל מה שהיה לו ואת הקול שעוד נותר לו. ואנחנו, הקהל שסגד לו איש שם בתקופה שרייגן ומרגרט תאצ'ר, שלטו בעולם ביד רמה, רצינו להמשיך להתרפק על גלי הנוסטלגיה וסירבנו לתת לו לרדת מהבמה.

 

בשלב הזה כאשר הקהל היה על הרגליים וירד לירכתי הבמה, יאנג חזר עם אנרגיות מטורפות ופינק אותנו בהדרן עם שני שירים פחות מוכרים לישראלים, CAN'T GET NEXT TO YOU ו NEVER CAN TELL, אך סיים את ההופעה בביצוע הסטרי ל COME BACK AND STAY והבטיח שהוא עוד יחזור להופעה נוספת בעתיד.

 

אז מה היה לנו כאן?

זמר פופ מזדקן, שפעם מילא אצטדיונים והיום הוא מופיע מול 2000 ישראלים, להקה צעירה ומוכשרת שמלווה אותו, ליסט שירים שכולל חמישה שירים שרובינו יודעים לפחות בית ופזמון, סאונד שעובדי הבמה לא טרחו לבדוק לפני ויבודים שלעיתים נשמעים כמו מסיבה על גג שכונתי. ועם זאת, יאנג נתן את כל מה שיש לו והוכיח שהוא בא לעבוד. אנחנו יצאנו סה"כ מרוצים ומלאי ציפייה לעוד זמר מתבגר שיופיע כאן בקרוב - רוד סטיוארט.

 

פול יאנג
פול יאנג | צילום: יובל הראל