אבי פיילר, שודד היהלומים המפורסם, מספר איך הפך לצייר מוערך

בגיל 68, עם סיפור חיים ששווה אולי סרט, עם אין ספור ציורים שצייר שנקנו והוצגו בגלריות נחשבות בעולם - אבי פיילר מדבר בקושי על הסוד ההוא כשהיה רק בן 20.

מה הקשר בין כושי רימון, זה מהקילומטר ה-101 בפונדק בדרך לאילת, לבין הצייר אבי פיילר - ואיפה הצטלבה הדרך ביניהם?

1969 שלושה צעירים בני 20 מחליטים לשדוד את הכספות במלון בזל בתל אביב, שם נערך לראשונה בהיסטוריה של ישראל כנס יהלומנים. פיילר היה בראש החץ. פיילר, על פי גרסתו לוקח את השלל - ערימות של יהלומים - ומחלק אותו למשפחות שנתפסו בעיניו כנזקקות.

הוא ושותפיו נתפסו ונכלאו לשנה וחצי בכלא רמלה, ואולי העובדה שהצעיר, בן יחיד לניצולי שואה, התחפש לרובין הוד - היא שגרמה להרכב השופטים לתת לו עונש קל יחסית לשוד מזויין.

מבחינת פיילר זה היה השוד הראשון והאחרון בחייו. שנים התגורר ביפו העתיקה, צייר את הדייגים, את השקיעות - אבל יצר ההרפתקנות לא עזב, רק שינה פאזה.

אפריקה, יפן, דרום אמריקה. פיילר החליף יבשות, החליף בתים, החליף נשים - שבע במספר. וכמו בכל סיפור מרתק, אשתו הראשונה היתה בתו של אחד היהלומנים ששדד, נשיא בורסת היהלומים אז. נולד להם בן משותף, שכמובן הוא צייר אותו. כל ציור הוא סיפור, וגם משפחתו של איש העסקים שמואל חרל"פ הזמינה אצלו ציור.

צחוק הגורל: במלון לאונרדו ארט, מוצג אוסף ציורים מרשים של אספן אמנות גדול, דובי שיף. ציוריו של פיילר מוצגים שם במקום מרכזי, 300 מטרים בלבד מהמלון שאותו שדד לפני 50 שנה.