לא רק שירים עצובים ברדיו: חמישה אירועי תרבות ליום השואה

>>> סיפורם של מצילים וניצולים

>>> הליידי בדירה 6

הסרט זוכה פרס האוסקר 2014 לסרט הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר מביא את סיפורה של עליזה הרץ-זומר, ניצולת השואה הקשישה בעולם. בגיל 109 זומר עדיין קמה בכל בוקר כדי לנגן בפסנתר. עוברים ושבים, כמו שכניה בצפון לונדון, עוצרים כדי להקשיב, והיא מרגישה בת מזל. היא נולדה בפראג, בבית שבין מבקריו היו גם קפקא ומאהלר, ומגיל 10 ידעה שתהיה מוזיקאית. כשהנאצים כבשו את צ'כיה בעלה הכנר נלקח ממנה, והיא ובנה נשלחו לטרזיינשטט. זומר ניצלה בזכות העובדה שניגנה בתזמורת המחנה. אחרי המלחמה היא עלתה לישראל וכאן הפך בנה לצ׳לן בתזמורת הפילהרמונית, אלא שהוא מת במפתיע בגיל 64. למרות הכל, זומר שמרה על האופטימיות ושמחת החיים. בסרט, בבימויו של מלקולם קלארק, היא ושתי חברותיה, גם הן ניצולות שואה, מנסות להסביר איך שינו אותן זוועות השואה, ואיך המוזיקה והיופי שמצאו בעולם למרות הכל, הפכו אותן למאושרות. שבוע לפני טקס האוסקר, נפטרה זומר ולא הספיקה לראות איך הסרט על חייה גורף את הפרס החשוב. הסרט יוקרן במסגרת פסטיבל דוקאביב ב-9 במאי.

>>> זיכרון דברים

יצירת המחול "זיכרון דברים" בביצוע להקת המחול הקיבוצית מתמודדת עם נושא זיכרון השואה ומעלה את התמודדותה עם הזיכרון של יהודית ארנון ז"ל, רקדנית, כוריאוגרפית וכלת פרס ישראל למחול, שנפטרה בשנה שעברה. באמצעות התמונות הנעות על הבמה כמו בפלאשבק קולנועי, בזו אחר זו נפרשות אסוציאציות השאולות מזיכרונות הדורות שלא היו שם, אך נחשפו לעדויות ולסיפורים. את "זיכרון דברים" יצר רמי באר, מנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, תלמידה וממשיך דרכה של יהודית ארנון, על סמך זיכרונותיה של ארנון מאושוויץ וחוויותיה בשואה. כנערה, עמדה ארנון יחפה בשלג שעות משום שסירבה לרקוד בפני הגרמנים במחנה העבודה. היא נשבעה אז שאם תיחלץ מהתופת, לא תפסיק לרקוד לעולם וכך עשתה. ביצירת המחול הרקדנית אינה נוגעת בקרקע. היא רוקדת על רקע לוחות עץ ענקיים. עבור ארנון סימל הריקוד הזה את הזיכרון הפרטי שלה: כיצד רקדה, כילדה, בין דרגשי האסירות המוכות והמורעבות במחנה העבודה. היצירה זוכה לסופרלטיבים מסביב לעולם כבר כמעט שני עשורים ברצף ותועלה הערב ב-21:00 בתיאטרון ירושלים.

>>> רוץ, ילד, רוץ

בסוף השבוע יעלה בבתי הקולנוע הסרט, המבוסס על ספרו של אורי אורלב ומביא את סיפורו של שרוליק בן השמונה. בזמן שנבר בפח האשפה בגטו ורשה, בניסיון למצוא שאריות מזון, אמו, שרק לפני רגע הייתה לידו, נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. שרוליק הקטן נותר לבדו בעולם ועתה הוא צריך לשרוד בכוחות עצמו. הוא לומד להסתתר ביערות ולחיות בזהות בדויה שאימץ לעצמו של ילד פולני, נוצרי, יתום מלחמה המחפש עבודה אצל הכפריים תמורת מזון ומקום לינה בדיר או ברפת. הספר מתאר את תלאותיו של שרוליק עד הגעתו לבית יתומים יהודי עם תום המלחמה. הסיפור מבוסס על סיפורו האמיתי של ניצול השואה יורם פרידמן, כפי שסופר לאורלב. בסרט, בבימוי פפה דנקארט הגרמני, משתתף גם איתי טיראן.    

>>> הכיתה שלנו