"50 תיירים הגיעו ושינו את דעתם על ישראל": המוזיאון החיפאי שמוקדש ל-7 באוקטובר

שנתיים וכמה ימים בלבד לאחר טבח 7 באוקטובר, ונראה שמדינת ישראל מתחילה סוף-סוף לנשום קצת לרווחה אחרי תקופה חנוקה במיוחד, לאור שחרור החטופים החיים והחללים, כשכולנו ממתינים גם לשובם של הנותרים ומחכים בתקווה שחיילי וחיילות צה"ל ישובו לביתם בריאים ושלמים.

יש כמה וכמה דרכים לעכל את מה שחווינו, מי מקרוב ומי מרחוק, באותו יום, ואחת מהן היא באמצעות "מוזיאון 7 באוקטובר", מוזיאון חדש שנפתח בשבוע שעבר בקריית החסד בחיפה, אשר מוקדש לאותה שבת שחורה. באמצעות סרטונים, תצלומים נדירים, מיצגים חזותיים ופריטים אישיים שנאספו מהשטח – בהם פריטי לבוש, טלפונים ושרשראות – המוזיאון, הראשון בעולם שמוקדש לאותו יום שנחרט בליבנו לעד, מהווה אתר זיכרון חי ומטלטל אשר מספר את סיפורי הזוועה והגבורה של אותו יום.

"הרעיון להקמת המוזיאון נולד מתוך הדרך הארוכה שעשיתי מאז שהקמתי את קריית החסד של עמותת 'יד עזר לחבר', שבה מתגוררים יותר מ-100 ניצולי שואה, ומתוך החזון שעמד מאחורי הקמת מוזיאון השואה בחיפה, שפועל כבר 15 שנה ושאליו מגיעים עשרות אלפי מדי שנה", סיפר יוזם המוזיאון שמעון סבג בריאיון שהעניק לרשת 13 לרגל פתיחת המוזיאון. "אל מוזיאון השואה מגיעים מבקרים מכל העולם – שגרירים, אנשי דת, קבוצות אוונגליסטיות ותיירים – וכולם רואים מקרוב את הזוועות, את העדויות ואת הכאב, והבנה חדשה נולדת בהם כשהם פוגשים ניצולת שואה ששרדה את אושוויץ ומספרת בגוף ראשון את סיפורה. במוזיאון החדש, חלק מהאנשים שיסבירו ויעבירו את הסיפור הם ניצולים ממסיבת ה'נובה', חיילים פצועים ומשפחות שכולות. זה מעניק למוזיאון ממד אנושי חי, מרגש ואמיתי".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• האמן הבינלאומי שחוזר לארץ – בשיא החרם על ישראל: "זה כבוד, הקהל כאן חם"

• סופה של תקופה: פרידה מהאיש מאחורי התמונות הכי ידועות בהוליווד

• "שואלים אותי 'למה אתה טס לישראל?'. אני תומך באנשים, לא בממשלות"

לדברי סבג, בימים שבם האנטישמיות והאנטי-ישראליות נמצאים בכותרות ברחבי העולם ללא הרף, יש למוזיאון כזה חשיבות אדירה. "ככל שהזמן עובר – הזיכרון דוהה. והמקום הזה, עם התיעוד הוויזואלי והעדויות, יבטיח שמה שקרה לעולם לא יישכח", הוא אומר. "אני מאמין שהביקור במוזיאון יגרום לכל נער, לכל אזרח ולכל תייר להבין לעומק את מה שעבר על עמנו, ולהפנים את הצורך האדיר בכך שהמדינה שלנו תהיה מאוחדת, חזקה וערכית, כדי שנוכל להתמודד עם כל אתגר – גם בעתיד".

"הכאב העצום מקשה לגעת בנושא"

אחד המיצגים שמוצגים ברחבי המוזיאון הוא "מלאכים רוקדים", שהוקדש לזכר הצעירים שנרצחו ב-7 באוקטובר, שרק ביקשו לרקוד ולשמוח. את המיצג יזמו שתי נשים שנוצר ביניהן קשר דם מצמרר באותו יום, לאחר שאיבדו ב"נובה" את היקר להן מכל: הילה אביר איבדה את אחיה לוטן ז"ל, וטלי קיז'נר איבדה את בנה, שגב ז"ל. "לצערי, מדינת ישראל טרם גיבשה החלטות בנוגע להנצחת האסון הגדול ביותר שקרה פה. חוק הזיכרון הלאומי, שאני מעורבת בקידומו בוועדת החינוך של הכנסת, מתעסק גם בנושא ההנצחה. שנתיים לטבח, ורק יוזמות פרטיות מתקיימות. אני מברכת על כל יוזמה כזו, שרואה בהנצחת יקירנו אהובינו מטרה חשובה, נקייה מאינטרסים", אומרת אביר. קיז'נר אומרת דברים דומים: "בעיניי, האסון של 7 באוקטובר חייב להיות בתודעה הציבורית בכל הכלים האפשריים, כמו תערוכות, מחקרים וכו'. קיימת רגישות רבה בשל העובדה שהמלחמה נמשכת כבר יותר משנתיים והכאב העצום מאוד מקשה לגעת בנושא. לא רבים מסוגלים כעת לגעת ישירות בנושאים הכל כך טריים וקשים. האנשים ששוחחתי איתם על המוזיאון, שמשלב את נושא השואה ו-7 באוקטובר, הביעו תמיכה גדולה ברעיון. אם אני לא טועה, אין תערוכות כאלה בצפון הארץ, וזה עוד יותר מדגיש את משמעות המיזם".

הילה הוסיפה: "בתור מי שעד 7 באוקטובר עסקה בתכנון אדריכלי ועיצוב, הבנתי שההסברה צריכה להגיע ממקום נוסף, מאמנות, מחוויה. טלי ואני החלטנו להרים את הכפפה, חברנו לאחיה עאפין מחברת "סידהארתא" שהפיק את המיצג פרו-בונו, והרמנו מיצג מרגש, נוגע ומקרב לבבות. מיצג שממשיך את האור שלא יכבה לעולם".

צעירים רבים נחשפו לזוועות אותו יום – כיצד אתם מציגים אותו במוזיאון? יש "הנגשה" עבור הקהל הצעיר?
סבג: "אחת המטרות המרכזיות של המוזיאון היא הנגשה לבני נוער ולילדים. המוזיאון בנוי כך שגם הדור הצעיר יוכל להבין, ללמוד ולהפנים את מה שקרה – אך מתוך רגישות. ישנם שני מתחמים נעולים, שאינם ניתנים לצפייה חופשית, ובהם מוקרנים חומרים קשים מאוד לצפייה. כך, מורים, הורים ומדריכים יכולים לבחור את רמת החשיפה המתאימה לגיל וליכולת הרגשית של הצעירים. המטרה היא שהמסר יעבור – אך בליווי ובצורה מחנכת ומאוזנת".

"נושא החינוך וההסברה נזנח"

על אף שהסכם הפסקת האש בין ישראל וחמאס נכנס לתוקפו כבר לפני כמה ימים, המדינה עדיין זוכה לקבלת עורף קר ממדינות רבות ברחבי העולם, או לפחות מאנשים רבים, שלא חוששים להביע את דעתם ויוצאים להפגנות עם מוטיבי אנטי-ישראליות ואפילו אנטישמיות. "המיצג מיועד קודם כל לקהל בינלאומי. הרעיון העומד מאחוריו הוא הנגשת האסון דרך אמנות, דרך חוויה חושית, דרך הזדהות", אומרת אביר, "לצערנו, הבאת המייצג לחו"ל נעצרה עקב עליית האנטישמיות בעולם ואתגרי אבטחה שונים. אני מקווה שלקראת יום הזיכרון נצליח להביא אותו גם ליעדים נוספים".

"יום לפני פתיחת המוזיאון, הגיעו אלינו כ-50 מבקרים מטאיוואן, וחלקם סיפרו לי שהביקור שינה לגמרי את דעתם על ישראל", אומר סבג. "הגיעו גם משלחות מגרמניה, ומאז הפתיחה כבר זרמו מאות מבקרים נוספים – יהודים, נוצרים, חילונים ודתיים. בעיניי, זה ההישג הגדול ביותר של המוזיאון: לגרום לעולם לראות, להבין, ולא לשכוח".

קיז'נר הרחיבה על הדרך שבה נולד המיצג המשותף: "המיצג נולד לזכר נרצחי הפסטיבלים ככלי הסברה בעקבות השתתפותנו במשלחת מטעם משרד התפוצות בקמפוסים אוניברסיטאיים בארה"ב. הזדעזענו לראות שמיטב המוחות של העולם מארחים אותנו בסתר, בפחד, עם בושה גדולה למצב הקיים. בניסיון להבין איך הגענו למקום כל כך נמוך, התחדדה ההבנה שנושא החינוך וההסברה נזנח מאוד, פינה מקום לתוכניות לימוד של אסלאם, והתוצאות הנוראיות של פרעות בקמפוסים הינם תולדה של עבודה מכוונת, מסודרת ועיקשת של לפחות 20 שנה".

לדבריה, הן חיפשו שהרעיון עליו הן עבדו יובל בידי שני קווים מנחים עיקריים: הראשון – חיפוש אחר בסיס משותף לאוכלוסיות רחבות ("מה יותר מאחד אנשים ממוזיקה?", היא אומרת), השני – פרויקט אמנותי שיכול לגעת בנפש. "דמוית המלאכים המרחפים מעל עם מוזיקה ברקע יוצרים אווירה כיפית ומיוחדת, שמתרסקת ומרסקת עם השמעת קולות הזוועה", הסבירה, "המיצג מכוון לחו"ל ככלי הסברה. המיצג בוודאי יגיע לכמה שיותר מקמות בעולם, ואני מאוד מקווה שדרכו נצליח למצא ולגעת בנימי נפש באנשי הגלובוס הכחול".

מה לדעתכן לוטן ושגב היו אומרים על המוזיאון? על המיצג?
קיז'נר: "הנושאים של שואה ושל המדינה היו חשובים לשגב. לא הרבנו לדבר על כך, אבל בעלי הוא דור שלישי לניצולי שואה מאזור טרנסניסטריה. דודתו נרצחה בגטו כשהייתה תינוקת, וזה תמיד נמצא איפשהו עמוק בתוכך. 7 באוקטובר חייב להיות מיוצג, ללא ספק. זה כואב, זה טרי, אבל חייבים לזכור, ללמוד ולמנוע כל ניסיון לפגוע במנגינה של העם שלנו".

"אני חושבת הרבה אם שגב היה חוזר, מה הוא היה עושה? איך היה פועל? אין לי תשובות. שגב היה אדם מאוד מיוחד ויצירתי. אני מניחה שהוא היה מאוד מתחבר למיזם המלאכים, כי הוא באמת שונה ומבוסס על המוזיקה ששגב שלי כל כך אהב".

אביר: "לוטן היה אומר לי 'תנוחי, את לא צריכה להילחם את כל המלחמות'. אבל אני אחותו הגדולה, שומרת לו על הגב מהיום שבו הוא נולד, ואמשיך עד היום שאני אהיה ראויה מספיק לפגוש אותו שוב. הוא היה עף על המלאכים, על הרעיון, ואני בטוחה שהוא גאה במה שאני עושה".