"קריקטורה היא כוח בלתי רגיל ביכולת לגשר ולפתור מחלוקות"

"זו בעיקר פנטזיה של אמני קומיקס, ‫שיום אחד הקומיקס יכבוש את העולם וכולנו נפרוש, ‫ולכל אחד מאיתנו תהיה יאכטה בעקבות הסדרות שאנחנו עושים", אומר הקריקטוריסט יונתן וקסמן כשהוא נשאל אם השפעתה הגוברת של אמנות הקומיקס בשנים האחרונות נוכחת גם במחוזותינו. "הדור שלי, שגדל על הקומיקסים שהיו בעיתונים, הוא היום כבר הורה לילדים. אני רואה את הילדים היום, ורוב הספרים שהם קוראים - בטח בגילים צעירים - אלו ספרי קומיקס. אז אני חושב שיש כוח ופוטנציאל מאוד גדול לאמנות הזו".

כעת, הוא מוסיף לרשימת הישגיו כבוד נוסף, כשעיצב קיר דיוקן מצויר רחב ידיים המוקדש ליוצרי הקריקטורה והקומיקס הבולטים בישראל לדורותיהם במשכן החדש של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, שפתח את שעריו לקהל הרחב בשבוע שעבר. לרגל ההשקה המרגשת, שוחחנו עם וקסמן על חשיבותה של אמנות הקומיקס בעידן של חופש ביטוי מידלדל, אם ישראל מרובת הצרות היא "גן עדן" לקריקטוריסטים וגם גילינו אילו דמויות אהובות גרמו לו לבחור במקצוע המאתגר מלכתחילה.

מאיפה מתחיל הליך איור הקריקטורה? איך אתה בוחר במה לעסוק ואיך לייצג אותו?
"קודם כל זה הרעיון, כלומר פשוט לקרוא ולראות המון חדשות. איפה שפעם כדי להבין מה אדם כזה או אחר אומר היית צריך לנסות להבין דרך התקשורת, בימינו זה גם פשוט לסרוק המון את הרשתות החברתיות - להבין ממקור ראשון. אתה קורא את ה-X והפייסבוק שלו, שם הוא מדבר בקולו. בנוסף, זה דורש הרבה פעמים גם לקרוא פרשנויות של אחרים, לאורך כל הסקאלה - אתה יכול למצוא את עצמך קורא ‫דברים של 'בחדרי חרדים' ומנגד את 'הארץ'. וכמובן, תפיסת העולם שלי, שכבר קיימת מן הסתם. ‫אני לא מניח שאיזה מאמר ‫ישנה לי אותה, ‫אבל לומדים הרבה מאוד מהקריאה. לאחר מכן מגיע הקטע של להגיב בעצם לכל מה שאספת, ולעשות קריקטורה. זה קודם כל להבין בנקודת הזמן הזו מה ישרת את החדשות. אחד האתגרים כשאיירתי לעיתון היה לפרסם משהו שיהיה למחרת אקטואלי, שזה כמעט בלתי אפשרי, בטח לא תוך כדי מלחמה. אז צריך קודם כל לחשוב מה ישרוד למחר, ואז מה הדעה שלי עליו, וכל השאר זה נגזרת של זה".

בשנה שעברה, אותה אקטואליה ורלוונטיות עליה מדבר וקסמן נכנסה לעולם הקריקטורה והקומיקס המקומי באופן שונה מהרגיל, ומעט מטריד. איומי קיצוצים מאסיביים בתקציב המוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה - היחיד מסוגו בארץ - וכלל תקציבי התרבות בחולון החלו לצוץ מצד ראש העיר החדש דאז שי קינן. כשהמוזיאון אכן נסגר לפני כשנה, אז שכן במבנה קטן יחסית ברחוב ויצמן בעיר, נותר גורלו לוט בערפל - עד לפתיחתו המחודשת בבניין המדיטק כעת. האם מיני-דרמה זו צריכה להדאיג את אמני הקומיקס והקריקטורה בישראל?

"אני חושב שההצדקה של המוזיאון היא באמת היכולת שלו לאפשר את החופש הזה, לאייר", מתייחס וקסמן לשאלת הפתיחה המחודשת של המוזיאון. "אני לא יודע כמה אנשים מבינים את זה, אבל היכולת ליצור והיכולת להעביר ביקורת - בטח אם היא נעשית בצורה של קריקטורות - היא אמצעי המחאה אולי הכי פחות אלים ממה שאנחנו רואים פה בשנים האחרונות. אני חושב שזה ערך, כוח בלתי רגיל ביכולת לגשר ולפתור מחלוקות. לכולנו לא אמורה להיות אותה הדעה ואנחנו אמורים לחיות פה יחד, כל אחד עם האמונות שלו, אז צריך איכשהו לתקשר בינינו. אני חושב שזה התפקיד של הקריקטורה, בטח בחברה דמוקרטית".