מסע אל בטן האדומה

הרעיון הבסיסי היה פשוט. לאסוף יצירות של אמנים ישראלים, תערוכה קטנה לרגל ה-1 במאי. לא ידעתי איזה מכנה משותף לבקש. ציורים עם השפעות של איורי תעמולה סובייטיים, או אולי דיוקנאות של פועלים? תצלומים עצמיים במראה שבשירותים שבמקום העבודה? אפילו השם של היום הזה לא ברור: חג הפועלים, יום הפועלים, פשוט ה-1 במאי. רוב הזמן מה שאנחנו עושים זה לעבוד, לא פלא שזה שולח גרורות לכל כך הרבה כיוונים. ביקשתי מאמנים לשלוח לי יצירות שלהם. קיבלתי פחות או יותר הכל חוץ ממה שציפיתי לו. בסוף בחרתי שש מהן. הנה הן לפניכן.
(עמית קלינג)

פיגום / אילת קסטלר

(ארמון הרפובליקה, עפרונות על נייר)

"אלו הם הפיגומים על ארמון הרפובליקה לפני הריסתו. ארמון הרפובליקה שימש כמוקם מושב הפולקסקאמר, הפרלמנט הקומניסטי של גרמניה המזרחית. המקום היווה סמל לשלטון הקומניסטי ושימש גם מרמכז התכנסות ובית העם. הפיגומים נבנו במהלך תהליך פירוק הבניין, עם נפילת החומה ונפילת הגוש הקוניסטי, כחלק מפרויקט ההשכחה של התרבות הקומניסטית, הרסו את הבניין."

אחרי מייה / זהבית כרמל

(אקריליק וטכניקה מעורבת על בד יוטה)

"זו עבודה שהיא חלק מסדרה בנושא השינוי שעברו סמלי האתוס הסוציאליסטי במהלך 100 השנים האחרונות. ממודל לחיקוי לכשלון, מדמות נשגבת לנסתרת, מלאומי לגלובלי ועוד. העבודה קרואה "אחרי מייה", היא מתכתבת עם הציור המפורסם "האנגלוס" של הצייר הצרפתי ז'אן פרנסואה מייה."

הפועלים1 / דפנה טלמון

(צילום מעובד. צולם מחלון בניין ההנהלה של בנק הפועלים)

"אינטרפטציה וביצוע גס לעולם הפועלים. על הקיר, בתוך המבנה, בתאריך, בלוגו האדום. הפועלים, אלה שמעסיקים את אלה שמועסקים על ידי אלה, בחג אדום, כצבעי המותג, בבניין הנהלה ראשית. משהו מייצג גועל בהגדרת הצבעים והביצוע המאוד מתרשל, כביכול, ומשהו אחר מעמיד - אותי, לפחות - אל מול המרקם הזה, להביט ולמצוא את ההדבקות. הפועלים, באדום. באחד במאי או ב-35 במאי."

ללא שם / כרמל רובינשטיין

(צילום)

"צילמתי את התמונה הזו בשנה שעברה, כשגרתי בברלין, במהלך הפגנה לזכר צעיר גרמני שנרצח על ידי ניאו-נאצים. ההפגנה הייתה בסימן סולידריות נגד גזענות, פאשיזם וקפיטליזם. מעבר לביקורת על גילויי הגזענות בברלין כיום, יצרה ההפגנה חזית מאוחדת כנגד שחיתות, וחוסר צדק ושיוויון חברתי וכלכלי."

עגורן / דן בירנבוים

(אקריליק)

"בעבודה זו, כמו בשאר העבודות מהתערוכה "שנורגריסט" שהוצגה ב"גלריה צדיק" ניכרים ההרס והבניה האופייניים לאתר הבניה. התנועה התזזיתית של זירת ההתרחשות של הבניה באה לידי ביטוי בציור העגורן בו מצויר העגורן בתנוחת של צלב, כמנצח על תזמורת בלתי נראית וכמעיד על ההתרחשות."

המלקטות (אחרי מייה) / הדס רשף

"חשוב להגות מייה, ולא מילה. טעות כתיבת שם הצייר הריאליסטי מן המאה ה-19 נטועה בספרי הלימוד של תולדות האמנות בעברית, אותם יש לשמר תחת ויטרינה ולשלוח את התלמידים לעדכן מונחים מחדש בויקיפדיה. עיבוד התמונה הוא שדרוג סוציאליסטי של מייה. הוא צייר סצינה אשר מתארת שלוש מלקטות בשדה, כורעות תחת נטל האיכרות. זה ציור מוסרי, חברתי, על מעמד האיכרים, אשר מנציח פועלות ולא אפיפיור או אציל עשיר. בשדרוג הוא נהיה לפוסטר קומוניסטי ממש, כמו רוח הציונות העתיקה, פה בארץ חמדת אבות. מעבדות - לחירות. (וכפי שיוסי בנאי שר: "ומחירות לליכוד"). 1 במאי שמח לפועלי ישראל. הגיע הזמן שתתאחדו."