פרי הגפן

ביום שישי הקרוב תיפתח תערוכת הציורים החדשה של השחקן והמפיק אייל גפן תחת הכותרת "דיבורים". בתערוכת היחיד (השניה שלו), מציג גפן שילוב של טקסטים וציורים בעלי אמירה פוליטית-חברתית, שגובשו אצלו בראש בזכות הקאמבק הבימתי שלו עם הצגת היחיד "או לא להיות", לאחר 25 שנים מחוץ לבמה.

בכלל, נראה שמשהו טוב עובר על גפן מאז התעורר מהניתוח שעבר לפני שנה וחצי שהכניס אותו לקומה. "ירדתי 62 קילו. אני הולך, רץ, שוחה, ממש חתיך". הוא צוחק. "אחרי שחזרתי לחיים הצטברו אצלי המון דברים בבטן שיצאו החוצה, אולי גם בגלל שהיא היתה הרבה יותר קטנה. היה לי חלום לקחת ולהוציא את עצמי לאור כיחיד על הבמה, ומשם גם נולדה התערוכה".

איך זה התחיל?
"אני מצייר כבר המון זמן וציורים שלי מוצגים בכל מיני מקומות בעולם, אבל במהלך החזרות להצגה שלי, שהיא לגמרי עיסוק עמוק ב'תיק המחלה' שלי, התחלתי לפתח אימפקטים חדשים. אחרי כל חזרה הייתי חוזר הישר לסטודיו ומפרק את התובנות על הקנבס כשאני בשיא הריכוז עם סטייטמנטים מאוד ברורים".

החיים זה עכשיו

מה גילית?
"אני מתעסק בעצמי, ב'אמת', בשעמום. גיליתי הרבה דברים. גיליתי למשל ש'אמת' זו מילה ספרותית, שאין לה תוקף בחיי היומיום, הגעתי למסקנה ששעמום הוא מסוכן ושאנשים הרסניים הם האנשים הכי משועממים שיש. הדמויות המצויירות הם אנשים שבאותו רגע מצטיירים לי בראש ואחרי חמישה ימים של דיאלוג איתם על הקנבס אני מרגיש אם זה באמת זה. ניסיתי להיות מאוד מדוייק במה שאני רוצה להגיד. לצייר זה משהו שאתה צריך להתחבר אליו. אני קובע קביעה חד משמעית לגבי איך שאני רואה את הדברים".

עיצומה של תקופה פוריה?
"ההתייחסות שלי לסביבת החיים השתנתה. על היד יש לי קעקוע: 'החיים זה עכשיו'. מבחינתי זה המוטו. אני חי את זה".

"דיבורים", החל מיום שישי (11 ביולי), גלריית "שורשים", תל-אביב.