נגד כיוון הזיפים

תערוכת היחיד של האמנית הגרמנייה מלאני מנשוט ב"גלריה שלוש" מורכבת מעבודת הוידאו העכשווית ביותר שלה, SHAVE. העבודה, בת 75 דקות, כוללת סדרה של תשעה צילומי סטילס הלקוחים מתוך הסרט עצמו. עוד בטרם תיכנסו לחדר ההקרנה ותצפו בסרט - הצילומים על הקיר בהם מוצגת קערת מים אשר מתמלאת בהדרגה בשיער גברי, קצף גילוח ולכלוך מספקים הצצה ונקודת מבט נוספת על המתואר בהרחבה בסרט עצמו.

עבודת הוידאו של מנשוט מתעדת למעשה את תהליך גילוח שיער ראשו, פניו וגופו של גבר אדמוני, גדול מימדים, העונה על ההגדרה הקלאסית של גבריות: כתפיו רחבות, גופו חסון ומכוסה שיער ופניו מביעות חוזק ונחישות במובן מסוים. המגלח הוא איש מבוגר שמשתמש בתער ובמברשת הקצפה ישנים ונראה כמו ה- Barber של פעם, עוד לפני שהספרים הפכו למעצבי שיער. המצלמה מסתובבת באיטיות סביב שני הגברים המוצגים בגודלם הטבעי על מסך גדול. על מסך נפרד, המונח על גבו, מוצגת אותה קערת גילוח שמתמלאת בשיער המוסר מהגוף ומהפנים, כשמבטו של הצופה עליה הוא מלמעלה - כאילו היה נוכח בחדר הלבן והסטרילי בו מתבצע התהליך.

האינטראקציה היחידה בין המגלח והמגולח עוברת דרך הסכין אשר חותכת מידי פעם את גופו של הגבר הגדול, כשהמצלמה שסובבת סביבם חושפת את החתכים הקטנים ואת טיפות הדם על גבו ובטנו של האיש. פעולת הגילוח שמתבצעת ברצינות רבה, בטקסיות ובכובד ראש מזכירה קצת סשן של סאדו - מאזו, רק שכאן, בניגוד לדאנג'ן ביפו למשל – הכל מאוד לבן וסטרילי. לטרנספורמציה הגופנית המתוארת כאן ולהסרת השיער בכלל, יש גם הקשרים תרבותיים נוספים: פולחן הגוף, האסתטיקה והיופי, הסרת שיער במכונת גילוח לשם ביטול הזהות האישית כפי שעושים למתגייסים צעירים או לאסירים ובמקרה שלנו – אפשר למצוא אפילו הקשרים שואתיים.

מטרת העבודה היא להעביר תובנות פסיכולוגיות לגבי תפיסה מגדרית וארכיטיפים גבריים. הסרת השיער הגברי אמורה הייתה לרכך מעט את החזות של המגולח ולהופכו לרך ונשי יותר אך נדמה כי עם הגילוח הפך מראהו של האיש לחזק ומאיים אף יותר. עם הסרת השיער נלקח ממנו איזשהו מימד אנושי שמדגיש את גבריותו האמיתית של המגולח. הצופה, כמו האמנית עצמה, מתבונן בגילוח מהצד אבל מתוך הסיטואציה, בזמן אמת. הסרט לא עבר עריכה והתנועה המעגלית של המצלמה, ביחד עם הטקסיות הרבה והעבודה הסיזיפית של המגלח, מייצרים תחושה של הצצה דרך חור מנעול למשהו מאוד סודי ואינטימי שנרקם בין שני הגברים, כמעט כמו בין אמן ליצירה שלו.

הסרט המתאר את התהליך הוא ארוך וגם אם אין לכם את הזמן או הסבלנות לצפות בכולו (בכל זאת 75 דקות של גבר מתגלח הם לא עניין גדול) כדאי לנסות. עם תחילת הצפייה בסרט מתגנבת לה תחושה מציצנית חזקה וזה סוד המשיכה אליו. יש משהו מאוד מסקרן בתהליך ההשחתה של הגוף שגורם לנו להמשיך ולהתבונן בנעשה. החוקיות האסתטית של עבודת הוידאו הזו, התנועות הקצובות של המצלמה והלובן הסטרילי מסביב שמבליט את עורו של המגולח תורמים גם הם לתחושה הוויוריסטית, שהיא כידוע – מאוד נעימה.