דרך לטיפול בטראומות: איך האמנות מסייעת לאנשים במציאות הישראלית המורכבת?

לחיות במציאות של אשקלון באותם ימים היה השגרה, ומילים מכובסות כמו "טפטופים" הפכו לעוד דבר תקין שחייבים להתמודד איתו. במרוצות השנים הבנתי שתחושת הדריכות בכל פעם שאני יוצאת מהבית והמחשבה על איפה אתחבא אם תהיה אזעקה, לצד הדי הפיצוצים שתמיד חושבים אם אלה יירוטים או נפילות, הם כאן כדי להישאר. אנחנו היינו דור האזעקות, חיינו את החוויות האלו מבלי שהייתה לנו ברירה, ובכל אחד זה השאיר חותם.

העבודה לא הייתה אמורה בכלל להתייחס לחלק הזה של חיי. את עבודת הווידאו בשלושה מסכים שהצבתי, יצרתי משכבות של דימויים שמתחלפים בקצב מהיר לצלילי סאונד שיצרתי, ובתוכו מוטמעים מסרים סמויים שנועדו לריפוי מטראומות בין-דוריות. המחשבה והסגנון הוויזואלי הגיעו בכלל מטרנד ביוטיוב שנקרא "Subliminal Messages", שלרוב המשאלה הסמויה בסרטונים האלו היא יופי נצחי, שפע ואהבה.

אהבתי מאוד את הרעיון של המסרים התת-הכרתיים, וניסיתי לחשוב איזה מסר סמוי ובלתי נראה הייתי רוצה שישפיע עליי. המחשבות האלה פגשו את התסכול האישי שלי מטראומה בין-דורית, טראומה שאנחנו לא יודעים שעברה אלינו, אבל אנחנו יכולים להרגיש אותה ואת הנזק שלה עלינו. באותה נקודה, המסר התת-הכרתי והטראומות שלי התחברו בטבעיות.

בתור מישהי שחווה את זה על בשרה במשך 17 שנים, זה מחלחל. גם עכשיו, במלחמה עם איראן, למרות שבמהלך היום אני מרגישה טוב, אני לא מצליחה להירדם בלילה מחרדה. כשאני מסתכלת על היצירה שאני מציגה בימים אלו, אני שמה לב לצורך האנושי לבקש מהאמנות לעזור, ליצור יישות אחרת במטרה לעזור לשחרר את המקומות החשוכים האלו. ההתמקדות בריפוי טראומות בין-דוריות עונה גם על הצורך לרפא את הטראומות של היום.

הכותבת היא שחף אידה, המציגה בימים אלו את "Subliminal Message" במסגרת התערוכה הקבוצתית "לורם איפסום" של מרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב עד ל-1 במאי. שעות פתיחה: שלישי-חמישי 15:00-18:00, שישי 10:00-14:00.