"עשיתי כל מה שיכולתי עד שלא היה יותר מה לעשות": הפראמדיק שנאלץ לקבוע את מות בנו

זוהר חוברה, תושב קיבוץ סופה, מתנדב כבר שנים במד"א. ב-7.10 הוא מיהר לנסות להציל חיים תחת אש עד שנתקל בבנו, עידו, חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ, שנפצע אנושות במאמצים להגן על הקיבוץ, וזוהר נאלץ לקבוע את מותו של בנו האהוב. הוא סיפר על תחושת הביטחון שנגמרה באותו בוקר שחור ("האמון נשבר"), על הרגע בו נאלץ לבשר למשפחתו את הבשורה המרה ("הם ראו על הפנים שלי והבינו הכול") ועל הגבורה של כיתת הכוננות שעלתה להם בחייהם ("הם הצילו קיבוץ שלם")