כמחצית מהילדים נחשפו ברשתות החברתיות לתכנים קשים מאירועי ה-7 באוקטובר

מאז אותו בוקר נורא, משפחות רבות בישראל חיות בתוך שגרה חדשה, שברירית, דרוכה, ובעיקר כזו שלא מדברים בה על הכול. לקראת הסרט "הילדים של חורף 23" (שישודר ביום חמישי ברשת 13) המתמקד באופן שבו הורים וילדים מתמודדים עם השלכות אירועי האסון והמלחמה, נערך מחקר על ידי מכון "רושינק" שבחן את עמדותיהם ותחושותיהם של הורים וילדים לגבי השיח בנושא, והתוצאות שלו משרטטות מציאות שבה הרגש מציף אך הדיבור כמעט ואיננו.

הסקר התקיים בשני גלים של סקרים אינטרנטיים אנונימיים, שבוצעו על גבי פלטפורמות סקר מקוונות. השתתפו בו 408 הורים לילדים בגילאי 10-4, שנבחרו על פי מדגם ארצי מייצג. במקביל, השתתפו גם 305 ילדים בכיתות ב'-ה' שגם הם מתוך מדגם מייצג. הסקר אפשר הצצה לשני עולמות מקבילים, זה של המבוגרים, שמנסים להגן ולהכיל, וזה של הילדים שצמאים לידע ושיח בנושא.

תחושות ועמדות ההורים

הורים רבים בישראל מוצאים את עצמם בתקופה האחרונה בעמדה כפולה, מצד אחד הם חווים פחד, חרדה ודאגה עמוקה סביב גידול ילדיהם, במציאות של חוסר ביטחון. מצד שני, הם משתדלים בכל כוחם להרחיק את המציאות הזו מהילדים. מנתוני הסקר עולה כי 82% מההורים סבורים כי עדיף שילדים יידעו כמה שפחות על המצב הביטחוני, ו-71% משתדלים לא ליזום שיחות עם ילדיהם על אירועי ה-7 באוקטובר. לעיתים מתוך רצון לגונן, ולפעמים מתוך קושי להתמודד בעצמם.

הרצון להגן מתורגם גם להתנהלות יומיומית, כ-79% מההורים משתדלים למנוע מהילדים לצפות בחדשות מתחילת המלחמה, ו-45% מעידים שהם נמנעים מלהביע דעות פוליטיות בנוכחות ילדיהם. במקביל, ההורים אינם מצפים למעורבות של מערכת החינוך: רק 22% מההורים חושבים שצריך לעודד שיח בכיתות בנושאים הקשורים ל-7 באוקטובר. במילים אחרות עבור רוב ההורים, הדרך המועדפת להתמודד עם הטראומה היא להרחיק ממנה את הילדים, גם אם בפועל הם כבר פגשו אותה.

ההשפעות של המציאות הקשה ניכרות היטב, כמעט שני שלישים מההורים (63%) מדווחים שילדיהם חווים פחדים, ואף שינויים התנהגותיים מאז האסון. גם כשהשיח מצומצם, הרגשות כבר נוכחים בבית רק שלרוב הם נשארים ללא מילים.

על הדאגה שכבר קיימת, עולה מהמחקר כי 27% מההורים מעריכים שילדיהם נחשפו לתכנים קשים ברשתות החברתיות מבלי שידעו על כך. בעולם שבו גבולות המסך מטושטשים, הניסיון להרחיק את הילדים מהמציאות הקשה הופך לאתגר של ממש. התכנים מגיעים לעיתים בלי סינון, בלי תיווך, ובלי שמבוגר יהיה שם להסביר או להכיל, דבר שכנראה מחדד עוד יותר את הצורך בשיח פתוח ורגיש בבית.

תחושות ועמדות הילדים

כנראה שהמבוגרים מנסים לגונן אבל הילדים מרגישים וחשופים להכול. מהסקר עולה כי רוב הילדים (כ-64%) מדווחים על פחדים וחששות בתדירות בינונית עד גבוהה מאז ה-7 באוקטובר. הפחד הזה לא תמיד מדובר, אבל הוא בהחלט נוכח.

בניגוד להורים שחשבו שאחוז קטן (27%) מהילדים נחשפו לתכנים קשים מאירועי ה-7 באוקטובר, לפי המחקר נראה שבמציאות האחוזים גבוהים יותר. כמחצית מהילדים (46%) מעידים כי נחשפו לסרטונים קשים ברשתות החברתיות, שמתעדים את האירועים הקשים של אותו יום, ושלוש האסוציאציות המרכזיות שהילדים קישרו לאותו אירוע הן: אזעקות, פחד וחטופים. לעיתים זה קורה לבד, בלי תיווך של מבוגר, ובלי הבנה מלאה של מה שהם רואים אבל עם מטען רגשי כבד מאוד.

מעבר לפחד יש גם חוסר אמון, רק אחד מכל חמישה ילדים (21%) מאמין שהממשלה מטפלת היטב בביטחון המדינה ובשחרור החטופים, ורק 12% סבורים שייתכן שלום בעתיד עם הערבים.

כאמור, רוב של 71% מההורים סבורים שעדיף לא ליזום שיחות עם הילדים על נושאים הקשורים למלחמה, ומנגד למעלה ממחצית מהילדים (55%) רוצים שכן יסבירו להם יותר על מה שקרה ב-7 באוקטובר. הם לא תמיד שואלים, אבל הם כן רוצים לדעת ולהבין. עם זאת, כל ילד שני דיווח שאינו מדבר כלל או כמעט ולא עם חברים על המלחמה והמצב בישראל.