50 שנה של חיפוש חיים: סוכנות החלל האירופית חוגגת יובל - ולא חוששת להיעזר בישראל
סוכנות החלל האירופית נוסדה כדי לאחד את מאמצי חקר היקום של מדינות אירופה – ומאז היא הפכה לאחת המובילות בתחום. רגע לפני עשור שישי, היא חוקרת את ירחי צדק, עוזרת לאנושות להבין את האטמוספירה, מזג האוויר והיקום – ואפילו כוללת טכנולוגיה כחול-לבן
בשנות ה-70, כשהמרוץ לחלל נשלט בלעדית על ידי המעצמות – ברית המועצות וארצות הברית – ניסו מדינות אירופה למצוא לעצמן קול משלהן. במקום לפעול בנפרד, הן איחדו כוחות והקימו את סוכנות החלל האירופית, European Space Agency (ESA), שנולדה רשמית ב-30 במאי 1975. מאז, במשך יובל שלם, הפכה הסוכנות מגוף טכני קטן למעצמת חלל של ממש: עם עשרות משימות, שיגורים, מצפי לוויין ותרומות מרכזיות לחקר כדור הארץ, השמש, כוכבי הלכת והיקום העמוק.
אחת מהמשימות השאפתניות של הסוכנות, JUICE, היא גם מהמרתקות שביניהן: חללית שיצאה ב-2023 למסע בן שמונה שנים לעבר כוכב הלכת צדק, ובמרכזה – לא הכוכב עצמו, אלא שלושה מירחיו: גנימד, אירופה וקליסטו. על פי הערכות המדענים, בשני הראשונים יש יותר מים מאשר בכל כדור הארץ, וזאת על אף שכוכב הבית שלנו גדול מהם פי שניים וחצי. המים האלה ככל הנראה חבויים מתחת לשכבות קרח בעובי של עשרות קילומטרים, במעמקים שבהם אור שמש אינו חודר כלל.
המשימה העיקרית של JUICE (ראשי תיבות של Jupiter Icy Moons Explorer – "חוקרת הירחים הקרחוניים של צדק") תהיה למפות את האוקיינוסים התת-קרקעיים האלה ולבחון אם ייתכן כי מתקיימים בהם חיים – כמו אלו שהתגלו לפני כ-50 שנה במעמקי האוקיינוסים של כדור הארץ, באזורים חשוכים לחלוטין. אם אכן יימצאו חיים פשוטים גם על ירח אחר במערכת השמש, זו תהיה עדות מרעישה לכך שהחיים הופיעו פעמיים באותה מערכת – דבר שיגדיל משמעותית את הסבירות שיש עוד חיים ביקום. JUICE נושאת גם רכיב ישראלי: מכשיר שפותח על ידי חברת אקיוביט וישמש לניסוי של מכון ויצמן. היא שוגרה ממרכז החלל הגיאני שבדרום אמריקה באמצעות משגר מסוג אריאן-5, וצפויה להגיע ליעדה ביולי 2031. עם הגעתה, תהפוך לרכב החלל הראשון שייכנס למסלול סביב ירח שאינו הירח של כדור הארץ.
לאורך שנים חיפשה האנושות חיים במקומות המוכרים והנגישים יחסית – מאדים, נוגה, הירח. רק בשנים האחרונות הלכה והתבססה ההבנה שכדאי להרחיב את המבט: גם בעולמות רחוקים, קפואים ומרוחקים מהשמש, עשויים להימצא תנאים לקיום מים נוזליים – ודרכם, אולי גם חיים. משימת קאסיני של נאס"א, לדוגמה, זיהתה בעבר התפרצויות גייזרים בירח של שבתאי, אנקלדוס – תופעה שהצביעה על מים תת-קרקעיים פעילים. ESA לוקחת את ההבנה הזו צעד קדימה, וממקדת את המשאבים שלה לא באזורים ש"מתחת לפנס", אלא באופק חדש של אפשרויות.
אבל JUICE היא רק חלק מהתמונה. סוכנות החלל האירופית פועלת גם מקרוב: היא עומדת מאחורי שיגור עשרות לוויינים ולוחות מדידה, שמספקים מידע חיוני על אקלים, מזג אוויר, זיהום אוויר, מדדי יערות ושינויי טמפרטורה. אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שלה הוא מצפה "גאיה", שממפה מיליארדי כוכבים בדיוק חסר תקדים, ויוצר בסיס נתונים יוצא דופן להבנת מבנה הגלקסיה שלנו.
ESA גם השתתפה במשימת "רוזטה"; הגשושית הראשונה שנחתה על שביט, ובמשימות לצילום השמש, חקר גלי כבידה, צילום מאדים, ואפילו שיגור ציוד לנאס"א במסגרת תוכניות החזרה לירח. כיום חברות בסוכנות 22 מדינות, אך שותפויות מדעיות מתקיימות גם עם גופים מחוץ לאירופה – כולל קנדה, יפן וישראל. אמנם ישראל אינה חברה רשמית, אך פרויקטים כמו JUICE מעידים על מעורבות הולכת וגוברת – הן באקדמיה והן בתעשייה.
יובל לפעילותה של ESA מסמן לא רק הישג אירופי טכנולוגי, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק: מגוף שראה את עצמו כ"תוספת" למעצמות החלל, לגורם מוביל ומחדש, שמסתכל רחוק, עמוק – ולעיתים גם פנימה. בעידן שבו חקר החלל חוזר לכותרות, הסוכנות האירופית מזכירה שלפעמים התשובות לא נמצאות לא קרוב, ולא רחוק – אלא במקום שלא חשבנו בכלל לבדוק.
