לואיס הר עדיין בשבי: "הזמן חולף והדאגה גוברת, אין אופק וכל יום מרגיש כמו שנה"

לואיס הר נחטף יחד עם ארבעה בני משפחה נוספים, שלושה חזרו במסגרת עסקת השבויים ולואיס נותר מאחור. בתו סיפרה על הדאגה למצבו הרפואי ("הוא זקוק למכשיר חמצן צמוד והוא ללא מכשירי השמיעה שלו") - ועל התקווה שהוא שומר על אופטימיות: "אני בטוחה שאבא חושב עלינו ומתגעגע לפחות כפי שאנו מתגעגעים אליו"

לואיס הר עדיין בשבי: "הזמן חולף והדאגה גוברת, אין אופק וכל יום מרגיש כמו שנה"
לואיס הר עדיין בשבי: "הזמן חולף והדאגה גוברת, אין אופק וכל יום מרגיש כמו שנה" | צילום: באדיבות המשפחה

לואיס הר, בן 70, נחטף על ידי מחבלי חמאס מקיבוץ ניר יצחק בשבעה באוקטובר יחד עם בת זוגו קלרה מרמן, אחיה, פרננדו מרמן, אחותה, גבריאלה ליימברג ובתה מיאה ליימברג. קלרה, גבריאלה ומיאה שוחררו בעסקת השבויים ביום ה- 53 למלחמה, בעוד שלואיס, יחד עם אחיה של קלרה, פרננדו מרמן, נשארו בשבי החמאס. בתו של לואיס, נטלי אפגן, סיפרה בריאיון לדיגיטל 13 על הדאגה הגוברת: "אנחנו מחכים ושואפים לכל פיסת מידע חיובית".

לכתבות נוספות:

ביום החטיפה המשפחה הייתה בקשר עם לואיס, קלרה ומשפחתה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. כבר משעות הבוקר המוקדמות, לואיס דאג לעדכן את המשפחה בכל המתרחש בקיבוץ, עד שלבסוף בשעה 11:08 כתב שנכנסו מחבלים הביתה, יש הרבה רעש והוא מקווה לטוב. "הסתבר לנו בדיעבד כי כל החמישה היו מכונסים בממ"ד החל מהבוקר, נעלו את ידית הדלת והרגישו 'בטוחים' בסביבתם המוגנת, אך המחבלים, לאחר שימוש בירי בבית, הצליחו לפתוח את דלת הממ"ד ואף לירות צרור לתוכו אשר במזל לא פגע בנוכחים, אך גרם לזה שכולם נלקחו כשבויים לעזה", מספרת נטלי.

לואיס הר
לואיס הר | צילום: באדיבות המשפחה

נטלי מסבירה על הלילות בלי שינה והדאגה למצבו הרפואי והנפשי של אביה: "מאז אותה עסקה לא קיבלנו אות חיים. הדאגה שלנו גוברת מיום ליום, אנחנו מחכים ושואפים לכל פיסת מידע חיובית. המצב הרפואי המורכב שלו דורש טיפול תרופתי קבוע, הוא חווה הפסקות נשימה בלילות שמחייבות מכשיר חמצן צמוד והוא נמצא בשבי ללא מכשירי השמיעה שלו. המצב המורכב בשבי מדיר שינה מעינינו. הזמן חולף והדאגה גוברת, אין אופק וכל יום מרגיש כמו שנה, אנחנו כולנו תקווה שאבא לואיס מצליח לשרוד".

לואיס הר
לואיס הר | צילום: באדיבות המשפחה

ללואיס 4 ילדים ו-10 נכדים. "הוא אבא וסבא מדהים ונוכח בחיי הילדים והנכדים, הוא מחייך תמידית ותמיד נותן זווית חיובית ושמחה לכל סיטואציה. הארוחות המשפחתיות בבית שלו חסרות מאוד, המפגש המשפחתי כל כך חסר". לדבריה, "אני בטוחה שאבא חושב עלינו ומתגעגע לפחות כפי שאנו מתגעגעים אליו".