למה חשוב להיכנס לממ"ד בעת אזעקה? הנתונים שכנראה לא הכרתם

בימים האחרונים, נוכח ההסלמה הביטחונית מול איראן, חידדו בפיקוד העורף כי הפעם אי אפשר להסתמך על מרחב מוגן הכי בטוח שיש, אלא חובה להימצא בממ"ד או במקלט תת-קרקעי. דניאל בכמט, מומחה ללוחמת אווירית, מסביר כמה הגנה ממ"ד מספק - ולמה הוא כל כך טוב?

זירת הפגיעה ברמת גן | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

הרבה שואלים אותי למה אני אומר שממ"ד נותן הגנה מספיקה אפילו שהוא עלול לא לעמוד בפגיעה ישירה. אני חושב שהשאלה הזו מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי סוג ההגנה שהממ"ד מספק ומה זה "פגיעה ישירה". אז כמה הגנה ממ"ד מספק - ולמה הוא כל כך טוב? ההסבר המלא לפניכם

מה קורה כשטיל פוגע בקרקע או בבניין? ראש הקרב מתפוצץ וזה יכול לפגוע באנשים בשלושה דרכים: 1. גל הדף - שינוי פתאומי בלחץ האוויר שיכול להיות קטלני לגוף שלנו; 2. רסיסים - חתיכות מהטיל שעפות במהירות אדירה; 3. רגמות - חתיכות של קיר ורהיטים שמתפרקים ומועפים מההדף והופכים לרסיסים בעצמם.

איך מודדים עד כמה טיל מסוכן לאדם במקום מסוים? המדד לזה נקרא "שטח פגיע" או "שטח אפקטיבי". זה מספר שאומר לנו מה השטח הכולל מסביב לאדם שאם טיל יפגע בתוך השטח הזה האדם ייפגע קשה.

כתבות נוספות:

תיעוד זירת הפגיעה הישירה ראשון לציון איראן — תיעוד זירת הפגיעה הישירה בראשון לציון

אם אדם (בואו נקרא לו דני) עומד בשטח פתוח אז הוא יכול להיפגע אפילו מטיל שהתפוצץ עשרות מטרים ממנו. לכן, השטח הפגיע בתרחיש הזה יהיה גבוה במיוחד - בערך 5,000 מ"ר. תזכרו את המספר הזה, הוא יהיה רלוונטי בהמשך. אבל, ככל שדני מתמגן יותר השטח הפגיע הולך וקטן. למשל אם אדם שוכב בשטח פתוח במקום לעמוד השטח הפגיע יהיה בערך 1,000 מ"ר. כלומר, פעולת השכיבה עצמה כבר מקטינה את הסיכוי להיפגע פי 5 בערך!

מה השלב הבא? להיכנס למבנה. הקירות של המבנה סופגים הרבה מההדף ומהרסס, אני בטוח שראיתם את זה בעצמכם בתמונות ממקומות שנפגעו. כניסה לחדר פנימי במבנה יכולה להקטין את השטח הפגיע לאזור ה-200 מ"ר (זה לא מספר מדויק, יכולים להיות הבדלים גדולים בין מבנים שונים).

מה לגבי ממ"ד? הממ"ד בנוי כך שקירותיו סופגים את הרסיסים, הרגמות וההדף מפיצוץ שמתרחש מחוצה לו. אם הטיל במקרה פגע צמוד לקיר של הממ"ד או נכנס אליו אז זה לא יעזור. אבל השטח של הממ"ד קטנטן. לכן כשדני נכנס לממ"ד השטח הפגיע שלו יורד לכ-20 מ״ר (שוב, לא מספר מדויק, יש הבדלים בין ממ״דים).

יירוט טילים איראניים בצפון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

במילים אחרות כשדני נכנס למקלט הוא שיפר את מצבו פי 250 ביחס לאדם שחשוף בחוץ או פי 10 מאדם שנמצא בחדר לא ממוגן. האם אפשר יותר טוב? כן. אם דני נכנס למקלט תת קרקעי עמוק אז השטח הפגיע יורד ל-0. הגנה מוחלטת. אבל בואו נבין עד כמה הגנה של 20 מ״ר שטח פגיע היא מספיק טובה:

נניח שדני תושב תל אביב ונופל טיל בעיר. כדי שדני ייפגע הטיל חייב ליפול בדיוק בתוך ה-20 מ"ר הספציפיים שסביבו. מה הסיכוי לזה? השטח של תל אביב הוא 50 מיליון מ״ר. הסיכוי שדני ייפגע מטיל שנופל באקראי בעיר הוא היחס בין 20 ל-50 מיליון, כלומר 1 ל-2.5 מיליון! זה פחות מהסיכון בחציית כביש.

במילים אחרות צריכים ליפול בתל אביב בערך 2 מיליון טילים בממוצע כדי שדני ייפגע. ההגנה של הממ"ד טובה באופן יוצא דופן. אפילו אם דני גר ממש קרוב למטרה שמכוונים עליה כמו הקריה, אז הסיכון עולה קצת אבל אפילו אם זה 1 ל-200 אלף במקום 1 ל-2 מיליון זו עדיין סיכון נמוך מאוד.

וככה אפשר להבין את ההנחיה של פיקוד העורף שמי שיש לו ממ"ד שיישאר בממ"ד ולא ינסה להגיע למקלט תת קרקעי. נכון, יש תרחיש קיצון בו ממ"ד לא יעזור. אבל הוא כל כך לא סביר, שזה לא שווה את הסיכון בתנועה למקלט שבמהלכה אתם חשופים לשטח פגיע של מאות או אלפי מ"ר.

אפשר לחשב ולראות שמשתלם לנוע למקלט תת קרקעי רק אם אתם בטוחים ב-99% אחוז שתספיקו להגיע אליו בזמן. אם זה רק 90% למשל זה כבר יוצא יותר מסוכן ללכת למקלט. אז אפשר לסמוך על הממ"דים שלכם ולהירגע.