גם יותר מעשור אחרי לכתו, מורשתו של נלסון מנדלה ממשיכה לדרוש צדק ושוויון

נלסון מנדלה נולד בכפר קטן והפך לאחת הדמויות המשפיעות במאה ה-20. הוא ישב בכלא כמעט שלושה עשורים על התנגדותו למשטר ההפרדה הגזעית, ושוחרר כדי להוביל תהליך של פיוס ובחירות חופשיות. גם כיום, מורשתו נשארת רלוונטית במאבקים למען חירות ושוויון זכויות

Mandela Voting In 1994
נלסון מנדלה מצביע בבחירות הכלליות הראשונות בדרום אפריקה, 1994 | צילום: GovernmentZA

ב-18 ביולי, יום הולדתו של נלסון רוֹלִיהְלַאלַה מנדלה, יציינו מדינות רבות את "יום מנדלה" לזכר המנהיג שהקדיש עשרות שנים למאבק באפליה גזעית, שנבחר לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה. המאבק העיקש שניהל, ראשיתו באולמות בתי המשפט והמשכו בכלא, שינה לעד את פניה של המדינה, וחורג עד ימינו מגבולות היבשת שבה נולד.

מנדלה בא לעולם בשנת 1918 בכפר מבזו שבפרובינציית הכף המזרחי, בתקופה שבה השלטון הקולוניאלי הבריטי הכתיב מציאות של חוסר שוויון עמוק. החל מסוף שנות ה-40, עת התחזק משטר האפרטהייד שהונהג בידי האפריקאנרים, נאסר על מרבית האוכלוסייה השחורה לחיות באזורים עירוניים "לבנים", ללמוד במוסדות חינוך איכותיים או לבחור ולהיבחר. מול מערכת דיכוי סדורה, מנדלה – בוגר לימודי משפטים – החל לפעול בשורות הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), וב-1952 ייסד יחד עם הפוליטיקאי והאקטיביסט אוליבר טמבו את משרד עורכי הדין הראשון בבעלות שחורים בדרום אפריקה.

המאבק שבראשיתו התבסס על אי-ציות אזרחי וחרמות, קיבל תפנית דרמטית בעקבות טבח שארפוויל ב-1960, שבו ירו כוחות המשטרה למוות בעשרות מפגינים לא חמושים. לנוכח התגברות האלימות הממסדית, עבר מנדלה לפעילות מחתרתית חמושה במסגרת הזרוע הצבאית "אומקונטו וסיזווה", שנועדה לשבש מתקנים אסטרטגיים מבלי להסב אבדות בנפש.

ב-1962 הוא נעצר והועמד לדין בגין קשירת קשר לביצוע חבלה חמורה. במשפט ריבוניה המתוקשר שנערך בפרטוריה, עמד מנדלה על דוכן הנאשמים והצהיר כי הוא מוכן למות למען עקרון השוויון. הוא הורשע ונידון למאסר עולם. במהלך 27 שנות כליאתו, הוא הועבר בין מספר בתי כלא – בין היתר בכלא ויקטור פרסטר, שם צעד את צעדיו הראשונים אל החירות בפברואר 1990, לעיני מיליוני צופים ברחבי העולם.

Frederik De Klerk With Nelson
נלסון מנדלה ופרדריק דה קלרק, דאבוס 1992 | צילום: Wikimedia Commons

ארבע שנים לאחר שחרורו, הוביל מנדלה, יחד עם הנשיא דאז פרדריק וילם דה קלרק, את פירוק משטר האפרטהייד ואת קיום הבחירות החופשיות הראשונות בדרום אפריקה, שבהן נבחר לנשיא השחור הראשון בתולדות המדינה. תקופת כהונתו הוקדשה לביסוס מנגנוני פיוס לאומי ולמאבק באי-שוויון חברתי, תוך מאמץ עיקש לרפא פצעים שנפערו במשך עשרות שנים של הפרדה גזעית.

האו"ם הכריז על יום נלסון מנדלה בשנת 2009, מתוך הכרה בכך שמורשתו חורגת מעבר להיסטוריה הדרום-אפריקאית. הקמפיין הרשמי קורא לאזרחים ברחבי העולם להקדיש לפחות 67 דקות בכל בשנה – אחת לכל שנת פעילות ציבורית של מנדלה – כמחווה סמלית להתחלה של אחריות אישית לחולל שינוי.

Berlin, Weltgewerkschaftskongress, Probe Des Festprogramms
מחאת "שחרור מנדלה | צילום: Thomas Lehmann, Bundesarchiv

31 שנים לאחר אותן בחירות היסטוריות, שמו של מנדלה מוזכר גם כיום, בעידן שבו תנועות למען צדק גזעי ושוויון זכויות מתחדשות בארצות רבות. דבריו ממשיכים להדהד במצעדי מחאה ובנאומים פרלמנטריים כאחת מהתזכורות המובהקות לכך שאומץ לב מוסרי אינו נמדד בהצהרות בלבד – אלא בנכונות לפעול גם כאשר המחיר האישי גבוה.

"זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה נעשה", אמר מנדלה בעבר. במה שהיה אמור להיות יום הולדתו ה-107 (מנדלה עצמו הלך לעולמו ב-2013, בגיל 95), מורשתו ממשיכה לדרוש מכולנו לשאול בכנות: מה ביכולתנו לעשות כדי שהצדק לא יהיה רק רעיון, אלא מציאות ממשית?

Nelson Mandela Full Cropped
נלסון מנדלה, 2008 | צילום: South Africa The Good News