זיהוי תוך-ניתוחי של בלוטות הפרתירואיד באמצעות טכנולוגיה חדישה - קפיצת דרך ממשית בניתוחי צוואר

פרופ' אבי חפץ על זיהוי יותרת התריס ומניעת פגיעה בבלוטות בעת ניתוח צווארי

זמן צפייה: 04:48

 

 

בלוטות יותרת המגן (פרתירואיד) אחראיות על ייצוב משק הסידן בגופינו ותפקידן להפריש את הורמון הפאראתירואיד (PTH) שגורם ליציאת סידן מהעצמות לדם וכן הגברת ספיגת הסידן ובכך, עלייה ברמת הסידן בדם. בלוטות אלו מושפעות מרמת הסידן וכשהוא עולה - רמת פעילותן יורדת וכך נשמר שיווי המשקל (הומאוסטזיס) ברמת הסידן בדם. קיימות בממוצע ארבע בלוטות פאראתירואיד הממוקמות מאחורי בלוטת המגן, שתיים עליונות ושתיים תחתונות.

במהלך ניתוחי צוואר, זיהוי בלוטות הפרתירואיד הינו חיוני ביותר אך לעיתים מאתגר מאוד אפילו למנתחים בכירים. גודלן של הבלוטות הינו מילימטרים ספורים בלבד ולעיתים קרובות קשה מאוד לזהותן. במהלך ניתוח, הקושי בזיהוי הפרתירואיד עלול לגרום לפגיעה בלתי מכוונת באחת (או יותר) מהבלוטות ומכאן להפרעה בתפקודן.

פגיעה כזו בבלוטת הפרתירואיד הינה אחד הסיבוכים השכיחים בניתוחי כריתה של בלוטת התירואיד (בלוטת התריס/ המגן). התוצאה מכך עלולה להוביל לתת-פעילות הפרתירואיד (לרוב, באופן זמני) שתתבטא בירידת רמת הסידן בדם. ירידה כזו עלולה לגרום לתחושה קשה אצל המטופל, שתתבטא בתחושת נימול הגפיים והשפתיים ובהמשך התכווצויות שרירים בכל הגוף. במקרים קיצוניים, המצב עלול להתדרדר עד לכדי אירוע של פרכוס. מכאן, שחיוני ביותר לזהות באופן יעיל את בלוטות הפרתירואיד ולשמרן במהלך הניתוח.

פלואובים (FLuobeam® LX), של חברת פלואופטיקס (Fluoptics) הינו מכשיר דימות חדשני, נוח לשימוש ומותאם לתנאים הקיימים בניתוחי כריתת בלוטות התירואיד והפרתירואיד. מכשיר זה מאפשר למנתחים לזהות את בלוטות הפרתירואיד באופן נוח ולא פולשני, בשיטת אוטופלורוסנציה המבליטה בעזרת גלי אור לבן מסוננים את בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן. הטכנולוגיה מבוססת על חשיפת בלוטות הפרתירואיד לאור לבן מסונן, שגורם לבלוטות הפרתירואיד לפלוט אור בתדר אינפרה אדום - והמצלמה שבמכשיר קולטת את החזר האור הזה. כך שהמכשיר גם מקרין אור לבן וגם קולט אור אינפרה אדום. התקווה הינה שהמכשיר יעזור בזיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד, במהלך ניתוחי תירואיד ובכך אולי יקטין את הסיכון לסיבוך הניתוחי ולירידת תפקודן של הבלוטות. לא די בכך, זיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד עשוי לחסוך זמן ניתוח (המושקע בחיפוש אחר הבלוטות), שזה כשלעצמו משמעותי מאוד לחולה.

יש לציין, כי ניתן גם להזריק חומר צבע לווריד ולראות באמצעות פלואופטיקס את זרימת הדם לבלוטות הפרתירואיד ובכך לוודא שלא רק שהבלוטות נשמרות, אלא גם אספקת הדם שלהן תקינה.

את מכשיר הפלואובים חנך לראשונה בישראל פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, באסותא רמת החייל. פרופ' חפץ, שכבר הביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי וכן תיאר לראשונה בעולם גישת שיוף גרוגרת, ללא חתך צווארי - מתאר את התלהבותו, האישית והמקצועית, מהמכשיר החדש: "אוטופלורסנציה הינה גישה מוכרת מזה שנים ועוד בתקופת המחקר שלי בניו יורק, בין השנים 1996-7, עסקנו במחלקה במרכז הרפואיSloan Kettering  בניו יורק בפלאורסנציה של רקמות ראש-צוואר. לראשונה, שמעתי הרצאה על מכשיר דומה אחר שתואר בכנס בארץ ואז חיפשתי את המענה הנכון לצרכיי הכירורגיים. לאחר היכרות ולמידה על המכשיר מנציגי חברת פלואופטיקס בכנס באירופה, הובא המכשיר לארץ לניסיון על ידי. הניסיון היה מוצלח ביותר, וכבר בחמשת הניתוחים הראשונים שביצעתי באמצעות המכשיר החדשני - זוהו בלוטות הפרתירואיד בקלות רבה. בשניים מהניתוחים, בלוטות הפאראתירואיד שהיו קשות מאוד לזיהוי ועל כן, בסכנת כריתה בשוגג - זוהו בקלות ע"י הפלואובים וייתכן ובכך נחסכה לחולה ירידת סידן מיותרת ואי נוחות גדולה.

מכשיר ה Fluobeam נוסה בנוסף לביה"ח אסותא גם בבתי חולים נוספים ברחבי ארץ (שיבא והדסה). כיום, משמש מכשיר זה את פרופ' אבי חפץ בכל ניתוח לכריתת בלוטת המגן או יותרת המגן (תירואיד/פרתירואיד). יתרונו המשמעותי במניעת ירידת סידן בניתוחי תירואיד נבדק כעת, אך ללא ספק מקל על זיהוי הבלוטות האחרות ועוזר בשימורן.