תרמית האריזות – כך גורמים לנו לקנות יותר
בעקבות מחאת הקוטג' נהייה הצרכן הישראלי רגיש יותר למחירים, אולם שינוי גודל האריזה או התכולה הוא שינוי מחיר לכל דבר. למרות שהיצרנים מפרסמים על האריזה את הכמות שהיא מכילה, קשה לאזרח הפשוט להבחין בהבדלים בין שתי אריזות דומות. ספי גבאי מסביר
(7:18 דקות)
בשבועות האחרונים געשה המדינה לאחר שמחיר יחידת קוטג' אחת הגיע ל-8.5 שקלים. לאחר שהחברות שמייצרות את הגבינה הסכימו להוריד את המחיר, מצאו הצרכנים דרך אחרת להתמודד עם עליית מוצרי החלב. במקום לייקר את מחיר המוצרים הם משנים את גודל האריזה.
אך שינוי דוגל האריזה או התכולה שלה הוא שינוי מחיר לכל דבר. למרות שבעולם חוקקו חוקים נגד המשחק הזה לפני שנים רבות, בישראל השינוי הוכל רק בשנתיים האחרונות. ב-1996 התפרסם בארצות הברית מחקר שהראה כי ישנם שני גורמים המגדילים את היקף הקניות. הראשון הוא גודל האריזה, שכאשר הוא מצטלב עם מחיר נמוך לכל יחידה האזרחים קונים עד 40% יותר.
כאשר שתי אריזות זהות והמחיר זהה, קשה לצרכן לשים לב להבדל ביניהן, עד כדי כך שהוא לא מבחין שהתכולה שלהן שונה. למשל, אריזה אחת של דגני בוקר מכילה 400 גרם ואילו השנייה 500 גרם, אך בגלל הדמיון ביניהם פרט זה נעלם מעיני הקונים.
לזכותו של היצרן יאמר שהוא מציין זאת במפורש על גבי האריזה. אך מחקרים מראים שקשה לצרכן לשים לכך לב. חשוב לציין שהכל נעשה בהתאם לחוק הסימון. המחוקק קבע שכל המוצרים יסומנו לפי יחידה אחת של 100 גרם. זה יצר אצל הצרכנים עיוות תפיסתי שהמחיר נמוך יותר מזה האמתי.
לדוגמא אריזה של קילו אחד עולה 20 שקלים, אך הקונה חושב תפיסתית שהוא קונה יחידה בשני שקלים בלבד. התוצאה היא קנייה גדולה יותר. מעבר לכך, ככל שמגדילים את האריזה האזרחים צורכים יותר. בנוסף, המשרד לאיכות הסביבה דוחף את הצרכנים לקנות אריזות יותר גדולות.
ולסיום הצעת החיסכון: קנו לפי תקציב והשוו את מה שאתם צריכים למה שאתם אוכלים. לא תמיד לקנות פי שניים כמות במחיר נמוך ליחידה באמת משתלם.