חדווה בר, המפקחת על הבנקים: "הטכנולוגיה תצמצם את מספר העובדים בבנקים"

בראיון מיוחד לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא, הגנה המפקחת על הבנקים חדווה בר על החוק להגבלת שכר הבכירים ("הוא חוק ערכי, חברתי, נורמטיבי"), עצרה את השמועות על משכנתא בגובה 90 אחוז מגובה הדירה, והודתה כי הדיגיטציה בבנקים תביא להתייתרות של עובדים רבים

ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל | צילום: חדשות 10

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, הגיעה הבוקר (שני) לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא לראיון מיוחד - דיברה על חוקי המשכנתא החדשים ("לא אישרתי 90% משכנתא - את ההלוואות האלה בסוף צריך להחזיר, והן נטל כבד") והצדיקה את החוק להגבלת שכר הבכירים, שכבר גרם לפרישות בצמרת הבנקאית בישראל ועורר גם את מחאתה של שרת המשפטים.

 

>> לכתבות נוספות בנושא

מנכ"ל משרד האוצר: "הרחבת שכר הבכירים לא תורחב"

המפקחת נגד חגיגת השכר: "מצפה לשינוי דרמטי"

שר האוצר: "אני בעד חגיגות, אבל שכולם ישתתפו"

 

היא התחילה דווקא עם סוגיית עמלות הבנקים, וסיפרה כי החליטה להטיל מגבלה על עמלות שנראו לה חריגות - למשל הוצאת מסמכים סטנדרטיים (13 עד יותר מ-55 שקלים, שהפכו ל-6.5 שקלים מקסימום). "העמלות של משקי הבית מאוד ירדו, משק בית משלם מעט מאוד", סיפרה, "ופה ושם נותרו כמה עמלות חריגות. מה שהכרזנו זה קודם כל שנטפל בכך ב-2016, ביקשתי מהבנקים עצמם לעשות סריקה ולבדוק מה חריג אצלם, ושנית שכל בני ישראל יוכלו להדפיס את המסמכים הללו במדפסת בבית, בלי שיעלה לך שקל. בנקאות דיגיטלית ונטולת עמלות".

 

"המהפכה הטכנולוגית שעוברת על הבנקאות זוכה לרוח גבית ממני", אמרה בר, "יש בכך סיכונים, בכל סיפור הבנקאות הדיגיטלית, אבל גם יתרונות. אין ספק שיהיה לנו תהליך לא טריוויאלי בשנים הקרובות שבו נצמצם את מספר העובדים - לא פיטורים, אלא תוכניות של פרישה מרצון שיוצעו בתנאים טובים יותר למי שלא רוצים לעבור את השינוי הזה, לא חיים בנוחות עם השינויים הטכנולוגיים, ועובדים שמתייתרים כי סניפים נסגרים ותהליכים משתנים. את הפעולות המאוד פשוטות ובסיסיות יוכלו להחליף מכונות".

 

"השכר היה מאוד גבוה, בחלקו מוגזם"

על התפטרותו של פרופ' דני צידון מבנק לאומי בגלל הגבלת שכר הבכירים, והשאלה האם לא מדובר בלעג לרש, ענתה בר: "באופן כללי - השכר היה מאוד גבוה, בחלקו מוגזם, בבנקים בישראל, ולכן גם אני תמכתי בחוק שיאיר לפיד הציע ואחר כך משה כחלון אימץ, שבעצם מגדיר מהי נורמה חברתית סבירה לשכר במשרות כאלה בכירות. חשבתי שזה סביר כי היה המון כעס נגד הבנקאים על השכר הגבוה. אני חושבת שהסימון הזה, יש לו ערך רב מבחינה חברתית - זה עניין חברתי ונורמטיבי.

 

"כסמנכ"לית בנק לאומי הרווחתי הרבה פחות מהרף שעליו מדובר, וגם נגידה, שרים ואנשי ציבור אחרים מרוויחים הרבה פחות. לגבי תגובת הבנקאים, הסוגיה שאותי מטרידה היום היא שהאופן בו החוק עבר יצר לקונה ונוצרה אי-ודאות לגבי זכויות פנסיוניות של עובדים שעבדו 20, 30, 36 שנים. נוצר קושי לסדר את זה והדרך הטובה ביותר היא לתקן את החקיקה. זה לא יהיה נכון, שבישראל נעשה חקיקה רטרואקטיבית".