ניצחה את המגבלה וכבשה את ההימלאיה

ד"ר דרורה בהרל (77) מטיילת כבר מעל עשור במקומות האקזוטיים ביותר בעולם. במקביל לטיוליה היא כותבת ספרים על המסעות שעברה וגם שוקדת על תכנון הטיול הבא. המסר שלה: אין דבר כזה לא יכול. "אני משתדלת כל יום לצאת לטיול", מסבירה דרורה, "הגעתי לגור בבית בכפר כי יש כאן נוף פנטסטי. בימים הקרובים אני מתכננת לטייל בצפון ולראות את הפריחה ברמת הגולן".

"לא להגיד אי אפשר! אם יש לך את הרצון אפשר למצוא את הדרך" | צילום: טאשי

לטייל על ההימלאיה בגיל 70 זה אינו דבר נפוץ, ובטח לא כשמדובר באדם עם מגבלה פיזית. אך עבור ד"ר דרורה בהרל מבית בכפר כנרת, לעשות טראקים ולטייל בעולם בתנאים מאתגרים ומזג אוויר קשה זאת הפעילות שמפיחה בה חיים. למרות מגבלתה, דרורה מטיילת בעולם ובארץ ומשמשת כצלמת מקצועית ושופטת בתחרויות צילום, כתבה שני ספרים על מסעותיה ומרצה על ההתמודדות עם המגבלה.

"בעצם טיילתי כל החיים", מסבירה ד"ר בהרל, "טיילתי המון באירופה בתקופה שעשיתי את הדוקטורט. חרשתי את אירופה: גרמניה, צרפת, איטליה, אנגליה אבל אף פעם לא חשבתי שאטייל במדינות העולם השלישי", היא אומרת, "זה התחיל עם אפריקה, הייתי אחרי הדוקטורט ועברתי את האירוע הלא נעים, הייתי בת 58. הבן שלי שירת בקניה והוא הזמין אותי לבוא לשבועיים להתארח ומאז - נדבקתי בחיידק האפריקני. אחרי זה הייתי 15 פעמים באפריקה. כל קיץ הייתי נוסעת לשם".

''לטייל על ההימלאיה בגיל 70 זה אינו דבר נפוץ, ובטח לא כשמדובר באדם עם מגבלה פיזית'' | צילום: טאשי

 

האירוע הלא נעים שעליו ד"ר בהרל מדברת הוא ניתוח מעקפים ברגליים שהסתבך והשאיר אותה עם אחוזי נכות גבוהים, אך היא החליטה לא לתת למגבלה לנהל אותה ויצאה לרחבי העולם להגשים את החלומות שלה. מאז היא הספיקה להיות 15 פעמים באפריקה, 6 פעמים בהרי ההימלאיה, במרוקו, בהודו, נפאל - והיד עוד נטויה

 

דרורה, שלא יכולה לצעוד בקצב של אנשים רגילים, הצטרפה בהתחלה לטיולים מאורגנים "כי בתוך הג'יפ לא ידעו אם אני נכה או לא" כפי שהיא אומרת. "כשנסעתי להימאליה ההודית חשבתי שלא אצליח לעשות את זה. המדריך עודד אותי להירשם. אמנם היו מקמות כמו המנזרים הגבוהים אליהם לא יכולתי לטפס אבל נהניתי מאוד. בפעם השלישית שנסעתי להימלאיה החלטתי לעשות כושר, לחזק את השרירים ולראות את כל המנזרים שהפסדתי בפעם הראשונה. במשך שש שנים עשיתי שישה מסעות להימאליה. רק בגלל הקורונה המסע השביעי לא יצא", היא מסבירה ומוסיפה "יש מלא דברים לראות, אגמים והרים – החלטתי שאני רוצה עוד ואני לא נהיית צעירה".

 איך את מעבירה את תקופת הקורונה?

"אני משתדלת כל יום לצאת לטיול", מסבירה דרורה, "הגעתי לגור בבית בכפר כי יש כאן נוף פנטסטי. בימים הקרובים אני מתכננת לטייל בצפון ולראות את הפריחה ברמת הגולן".

דרורה מספרת כי אחרי 22 שנה שגרה במודיעין חיפשה מקום חדש שיתאים לה. "לא רציתי לגור בבתים הגדולים שנראים כמו בתי החלמה או בתי מלון, חיפשתי משהו שקט. ראיתי שיש בית על יד הכנרת. אני גרה בדירה לבד, בלי קירות משותפים עם שכנים, כל דירה בנויה כך שהיא לא פונה לתוך החיים של הדירה האחרת".

"השקט עוזר לי לכתוב"

"כאן בבית בכפר יש לי אווירה נהדרת בשביל לכתוב. יש לי מהדירה נוף משגע לכנרת ולהרי גולן".  דרורה כתבה שני ספרים: "יומני מסע – לטייל עם מוגבלות" ו"לכבוש את ההימלאיה – לטייל עם מוגבלות" בהם היא משתפת את הקורא בחוויות המסע שלה כולל הקשיים וההתמודדות עם המוגבלות.

כל ספר נפתח עם הקדשה לקוראים, הקדשה שמשקפת את דרך החיים שלה: "לא להגיד אי אפשר! אם יש לך את הרצון אפשר למצוא את הדרך. יש היום אפשרות לעשות טיול כמעט לכל העולם גם עם כיסא גלגלים. רק צריך לרצות. לרצות לקום מהכורסא ולצאת. זה המסר שלי".

 

ערוץ רשת 13, כל תוכניות הטלוויזיה, החדשות והכתבות לצפייה ישירהערוץ רשת 13, כל תוכניות הטלוויזיה, החדשות והכתבות לצפייה ישירה

            app-store-buttongoogle-play-button

            © כל הזכויות שמורות לחברת רשת מדיה בע״מ