"אני נאיבי, זו ברכה וזו קללה"

"לא, אל תגזימו. הגעתי בשתיים הביתה, יש קורונה בחוץ, אני אחראי" ענה אסיף לשאלה הראשונה והמתבקשת האם הוא ומעיין הספיקו כבר להיפגש. "התקשרתי אליה ובעיקר שאלתי אם היא גאה".

היה לך ספק?

כן. מעיין היא אישה מאוד דעתנית והיא יכולה, גם אם היא אוהבת מאוד אדם, לא להסכים איתו ולחלוק עליו.

נחתו עליך הפגזות מכל כיוון לאורך העונה. מה היה הכי קשה?

היו שני רגעים. הראשון היה משימת החתולים שהוציאה ממני ניסוחים, שבדיעבד, הייתי מתנסח אחרת. השני היה תיאטרון הבובות. הייתי חלק מזה, חייכתי וצחקתי ואז אמרתי: 'בוא'נה, אתה מבין מה היה פה עכשיו?'

אבל נכנסת לאח הגדול, לא חשבת שמן הסתם יהיו רגעים יותר מאתגרים ופחות מוסריים?

אני נאיבי, זו ברכה וזו קללה. אני נאיבי כי אני מאמין שכולם יאהבו אותי אם אני אוהב אותם ושאף אחד לא יעשה לי רע אם אני לא אעשה לו רע. ואני חייב לומר שזה עבד לי רוב החיים.

מה אתה לוקח איתך? האם כן חל שינוי בתוכך?

אנשים מפחדים לומר "השתניתי" כי זה כאילו נתפס כלא אמין, אבל זה לא דבר רע. אתה יכול להישאר אתה ולעבור תהליך עצום של שינוי ואני מרגיש שעברתי את זה. למדתי להסתכל במראה ולאהוב את עצמי גם אם רק המראה משקפת לי את זה וזה אתה מול עצמך.

"הדו"ח היומי", ימים א'-ה' בשעה 12:00, ערוץ 13