רוצה לעשות כסף? סמוך על החברים שלך
למה אמון בין אנשים הוא מעשה מצוין, לאו דווקא מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינה אסטרטגית בכלכלה? דר' חיים שפירא קורא לנו להתחיל להאמין באנשים
מאת: דר' חיים שפירא
בואו נדמיין שאני וידידי אמיר נסענו לאוניברסיטת הרווארד ללמוד קורס בקבלת החלטות. סיימנו את הקורס טיילנו בבוסטון, שנינו קנינו ואזות סיניות זהות לגמרי עם ציורים מרהיבים, טסנו לישראל ומה קרה? המזוודות הלכו לאיבוד. אין ואזות.
עכשיו אנחנו צריכים לקבל פיצוי. איך מקבלים פיצוי? הנה: שמים את שנינו בחדרים נפרדים וכל אחד מאתנו צריך לבחור מספר בין 2 ל-10.
הפיצוי יתבצע באופן הבא: אם שנינו בוחרים את אותו המספר, זה הכסף שנקבל באלפי דולרים. אם שנינו בחרנו 10, שנינו נקבל 10,000 דולר, שקל, דינרים, הכל טוב. אם שנינו בחרנו 7, שנינו נקבל 7000 דולר.
אך מה קורה שנינו בוחרים מספרים שונים?
אם אנחנו נבחר מספרים שונים אז: התשלום יתבצע על פי המספר הנמוך יותר, אבל זה שבחר את המספר הנמוך יותר יקבל בונוס של 2, זה שבחר את המספר הגבוה יותר יקבל קנס של 2.
נסביר: אם אמיר בחר 9 ואני 6, שנינו מקבלים 6,000. אבל בגלל שאני הלכתי על 6, המספר הנמוך יותר, אני אקבל 8 (תוספת של שתיים) ואילו אמיר, בגלל שהלך על המספר הגבוה יותר, יקבל 4 (החסרה של 2).
עכשיו מה עושים במשחק הזה? ולמה רוב האנשים כלל לא מבינים אותו? כי ברור להם מה צריך לעשות. לבחור 10 ו-10 וזהו סיימנו נקבל 10,000 דולר וסוף משחק.
אז לא. כי אם אני יודע שאמיר הולך לבחור ב-10, מיד צצה לי מחשבה כזו: בוא נלך על 9. ומדוע?
כי אם אני אבחר 9 שנינו נקבל ע"פ 9, אבל אני אקבל 2 בונוס, כלומר 11, ו-11 יותר טוב מ-10. אמיר דרך אגב יקבל 9 מינוס 2, שזה 7.
אבל אם אמיר חושד שאני הולך לבחור ב-9, ברור מה הוא יעשה, הוא יקדים אותי ויבחר 8. אבל אני כבר מנחש שהוא הולך לבחור 8 ולכן הכינותי מראש את 7, והוא הקדים אותי עם 6 וכך הלאה.
אמון זה שם המשחק
הפתרון המתמטי של המשחק הזה, זה לבחור 2. אבל זה פתרון מטופש נורא, כי אפשר לקבל 10. אז מה עושים?
אז זהו - את המשחק הזה המציא הכלכלן ההודי קאושיק באסו, שהיה פעם הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, הוא גם ניסה אותו על אנשים.
מסתבר, שאנשים משחקים אותו באופן הבא:
1. מי שלא הבין את המשחק, כולם עושים 10-10, מה זה מלמד אותנו? שהבנה זה לא תמיד דבר טוב. לפעמים אתה לא מבין ומקבל את ההחלטה הטובה ביותר.
2. הקבוצה השנייה שמשחקת 10-10 זה אנשים שמבינים את המשחק, אבל נותנים אמון אחד בשני.
אוקיי, אז אני מבין את המשחק הזה מצוין, אני מכיר את אמיר, הוא בחור נחמד, אני נותן בו אמון, תוך כדי שאני מקווה שגם הוא יעשה ככה.
אנשים שגם מבינים וגם לא נותנים אמון, כלומר כלכלנים, משחקים כך: הם תמיד בוחרים 2-2 ונורא מרוצים מעצמם.
המסקנה מכל הסיפור הזה, וזה עוד לפני שתחשבו מה קורה אם במקום אלפים מדובר על מיליוני דולרים, היא שלתת אמון באנשים אחרים זה לא רק מעשה שהוא נחמד מבחינה מוסרית, שזה לא התחום שלי, אלא זה מעשה מעולה מבחינה אסטרטגית, שזה כן התחום שלי.
>>בואו להשתתף בסקר הגדול #מחליטים_להחליט
>> כך תהפכו את היום שלכם למוצלח
>> החלטי או מתלבט: איזה טיפוס אתה?