בגיבוי כוכבים בינלאומיים - לערב אחד, ירושלים הרגישה כמו קאן

פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-42 נפתח אמש (חמישי) בגאלה חגיגית בבריכת הסולטן, שהחלה בחלוקת אותות הוקרה לאורחי הכבוד, המפיק האמריקאי המוערך לורנס בנדר והשחקנית ישראלית-בינלאומית גל גדות, והסתיימה בהקרנת בכורה ישראלית של "ערך סנטימנטלי" של הבמאי הנורווגי יואכים טרייר ("האדם הגרוע בעולם"), שקטף זה עתה בפסטיבל קאן את פרס ה"גרנד פרי", הפרס השני בחשיבותו בפסטיבל היוקרתי.

למרות הזוהר וסוללת הכוכבים שנכחה (אניה בוקשטיין, שני כהן ומיכאל אלוני, אם לציין רק כמה), המציאות לא יכלה אלא לחדור לא פעם לחגיגת הקולנוע: ממנחת הערב, התסריטאית והסופרת שפרה קורנפלד, שפתחה את האירוע בקריאה נחרצת להשבת 50 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס בעזה ועד רוני מהדב-לוין, מנהל הפסטיבל ומנכ"ל סינמטק ירושלים, שהכריז כי "במיוחד עכשיו, כשמכל עבר מנסים להשתיקו, חשוב שאנחנו - היוצרים והצופים כאחד - נאפשר לקולנוע לדבר".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• העיתונאי המוערך חוזר לעולם המשחק: "יש בי חיפוש אחר אמת"

• אני, ריבוט: מה עומד מאחורי האהבה הבלתי נגמרת של הוליווד לרימייקים?

• הצעקה האחרונה: כך הפכו סרטי האימה הטראשיים לדבר הכי חם בקולנוע

"קיבלנו פניות מפוליטיקאים, מארגונים, גם משגרירות זרה, שדרשו לבטל הקרנת סרט כזה או אחר כי אינו תואם להשקפת עולמם", התוודה מהדב-לוין , "אין זה מפתיע, גם אם מעציב במיוחד, שבסופו של דבר תרבות הביטול מגיעה גם לבחינת הקהל עצמו, והשנה התמודדנו עם לא מעט פניות מיוצרים בינלאומיים שהתלבטו אם להקרין את סרטם בישראל". רק בשבוע שעבר חשף בריאיון ל"הארץ" הבמאי הרומני המוערך ראדו ג'ודה ("מין חסר מזל או פורנו משוגעים") כי לא יקרין את סרטו בפסטיבל הירושלמי בשל התנגדותו למלחמה בעזה. אם נדמה שככל שמעמדה של ישראל בעולם הולך ומידרדר, מגמה זו עלולה להגיע גם לקולנוע הישראלי.

גם בנדר, המפיק היהודי-אמריקאי הצמוד של קוונטין טרנטינו מזה שנים רבות ("כלבי אשמורת", "ספרות זולה" ו"להרוג את ביל" הם רק כמה מהסרטים שהפיק לבמאי הנודע), שיתף במהלך נאום קבלת אות ההוקרה שלו באקלים הפוליטי בהוליווד שאחרי טבח 7 באוקטובר. "פתאום המון אנשים שאני אוהב נעלמו. זה שבר אותי. הבנתי שזה הרגע שלי להיות כאן, מתוך רצון להוקיר ולהביע תודה", אמר בנדר, "הבנתי שדווקא מתוך כל הכאב – הנחישות הישראלית חיה ובועטת בכל פינה".

אחרי שהוקרנו מיטב קטעים מהתפקידים הזכורים שגילמה, גדות עלתה לבמה נרגשת לקבל את אות ההוקרה הכפול שלה - הראשון מטעם פסטיבל ירושלים על תרומתה לעולם הקולנוע הבינלאומי, והשני במסגרת "הכוח לחלום" של ארגון "נשות הדסה". "כמה טוב להיות אתכם כאן בערב הפתיחה של הפסטיבל הכל כך חשוב הזה", אמרה גדות בנאום התודה, "בהזדמנות זו, כשיש פה כל כך הרבה אוהבי קולנוע, אנצל את הבמה ואשתף אתכם בכמה שאני כבר מחכה לעשות סרט ישראלי. תשלחו לי תסריטים!".

במידה ומשאלותיה יתגשמו, לא יהיה מדובר בסרטה הראשון של גדות בארץ - הכבוד הזה שמור ל"שושנה חלוץ מרכזי" מ-2014, אבל מעניין לראות לאן תנשב הקריירה של השחקנית מכאן. "הדבר החשוב מכל - אני מייחלת בכל מאודי לסיום המלחמה ולהשבת החטופים", חתמה גדות את הנאום האמוציונלי.

ומה באשר לגולת הכותרת? למצפים לסיבוב ב' של "האדם הגרוע בעולם" - סרטו הידוע ביותר של טרייר עד כה - זה אינו המקרה, כשהבמאי הנורווגי בוחר ב"ערך סנטימנטלי" לדבר פחות על מה שבינו לבינה, ויותר על "ריפוי דרך אמנות", בדרך הכי אנושית שאפשר. באמצעות סיפור שמודע לעצמו על מערכת יחסים עכורה בין שחקנית תיאטרון מצליחה אך חרדתית (בגילומה של השחקנית הקבועה של טרייר, רנטה ריינסב) ובין אביה, במאי הקולנוע הוותיק והקשוח (סטלן סקארסגארד), עוסק טרייר בטראומה בין-דורית, ייעוד מול רצון וכן, גם בסנטימנטליות שאבדה במרוצת השנים באופן שלא היה מבייש את פדריקו פליני, אינגמר ברגמן, וודי אלן או שאר גדולי דרמות "זהות במשבר".

האם "ערך סנטימנטלי" הייתה הבחירה הנכונה לפתיחת הפסטיבל? עם רחשים מכל עבר וצפצופי המכוניות, אולי סרט שדורש התרכזות מעמיקה התאים פחות לאירוע חגיגי (אם כי בהחלט מדובר בסרט לא פחות מנהדר), אך במציאות שכזו, שום דבר כבר באמת אינו אידיאלי בימינו. זו הייתה מסקנת הערב, שמסקרן לראות אם תמשיך עד תום הפסטיבל בשבוע הבא.

פסטיבל הקולנוע ירושלים יתקיים עד 26 ביולי בסינמטק ירושלים וברחבי העיר.