התפריט הטבעוני בקפה גרג • ביקורת

המשימה של מציאת מסעדות טבעוניות וידידותיות לטבעונים הופכת קלה יותר מדי שבוע, אבל עדיין אפשר למצוא מובלעות הנשלטות על ידי עולם מושגים מיושן, שטבעונות אינה חלק ממנו. כאלה הם הקניונים, שיש בהם בעיקר פאסט-פוד בלתי טבעוני בעליל ובתי קפה חלביים. מסיבה זו, כשרשת קפה גרג על עשרות סניפיה ופרישתה המרשימה בקניוני ארצנו השיקה תפריט טבעוני לפני כחודשיים הייתה לכך חשיבות מעשית וסמלית כאחד: הטבעונות הופכת להיות חלק מתרבות הצריכה, לטוב ולרע. היא בחירה שיכולה להיות נגישה בכל מקום ולהשתלב עם כל סגנון-חיים. שידלתי את א' הידוע לשמצה לחבור אלי, ויצאנו לבקר בסניף הרשת שבקניון גבעתיים

סלט קטניות קפה גרג
סלט קטניות קפה גרג | צילום: אלעד גוטמן

פסקה 1 + תמונת ארוחת בוקר

קפה גרג שבקניון גבעתיים מאופיין בשפע של מקום, עיצוב נעים ופרקטי, שולחנות גדולים ונוחים ומנות נדיבות שרובן מתאים בהחלט לחלוקה בין שני סועדים. התפריט הטבעוני מוגש, אמנם רק בעותק אחד, יחד עם זה הרגיל. יש בו פריטטה ושקשוקה, טורטייה, קדרת קינואה, כריכים וסלטים. במבט ראשון מתגלה שימוש-יתר בחצילים, שמופיעים בכל הכריכים, בטורטייה, בשקשוקה ובקדרת הקינואה. מעורר תהייה גם מיעוט המנות החמות, ובעיה נוספת היא היעדר מוחלט של קינוחים, לעומת מספר דו-ספרתי של עוגות חלביות שיש במקום. ליקוי זה אינו מוגבל רק לגרג, וזה המקום לפנות אל בעלי בתי-הקפה באשר הם: אפשר לחשוב בקלות על עשרות קינוחים טבעוניים שישמחו את כו-לם. ואם לא תגלו, איש גם לא יידע שהגשתם עוגה בלי ביצים, רחמנא ליצלן.

 

 

ארוחת בוקר טבעונית קפה גרג
ארוחת בוקר טבעונית קפה גרג | צילום: אלעד גוטמן

פסקה 2 + תמונה של אומלט טבעוני

פתחנו בארוחת הבוקר (59 ש"ח), שבמרכזה פריטטת חומוס. נראה שחביתות קמח חומוס הן השחור החדש של התפריטים הטבעוניים בארצנו, וההשוואה בין הגרסאות מעניינת למדי. החביתה שבמסגרת ארוחת הבוקר כאן מיטגנת ומוגשת על עלה בצק דקיק, ולתערובת נוספים עשבי תיבול לפי בחירה, במקרה שלנו פטריות ובצל ירוק (יש גם פלפלים קלויים, פטרוזיליה, בצל לבן ועוד). החביתה הייתה נחמדה מאוד, דקה למדי והוגשה מקופלת לשניים בתוך העלה, כשהחלק הפנימי שלה רך אך מבושל. הבצל והפטריות הוסיפו טעם הכרחי, ואולי עדיף להפוך אותם לחלק אינטגרלי מהמנה. הבצק המטוגן נתן קראנצ'יות ותרם גם להגשה (בלעדיו יהיה קשה לקפל אותה). בארוחה מוגש סלט לפי בחירה ואנו ביקשנו את הטאבולה קינואה, שהיה נדיב בממדיו. גם הוא היה טעים, טרי ומתובל כראוי.

 

אומלט טבעוני קפה גרג
אומלט טבעוני קפה גרג | צילום: אלעד גוטמן

פסקה 3 + תמונה של פריטטה וסלט טאבולה

למרכז השולחן הגיע מגש ועליו צלוחיות של טחינה, אבוקדו, פלפלים קלויים, זיתים וחמוצים, פסטו וחציל (כן, גם לכאן הוא נדחף). המילה המתאימה ביותר לתיאור הממרחים הללו היא "בסיסי": פחות או יותר מה שאדם מן השורה היה מכין לו היה רוצה לאכול טחינה, ממרח אבוקדו או פלפל קלוי לארוחת ערב רגילה ולא מושקעת מדי באמצע השבוע.

 

הפסטו הופיע בגרסה שאפשר למצוא בבתי-קפה רבים ואינו פסטו כלל אלא ממרח מעשבי תיבול שונים (שרק אחד מהם הוא בזיליקום), שמן (על פי הטעם לא רק זית) ומעט אגוזים (ללא זכר לצנובר). לארוחה התלווה לחם בכמות אדירה, ככר לחם דגנים אוורירי לא רע, וחצי בגט כהה סתמי משהו. ריבת תות מוגשת גם כן, וכך אפשר לאכול לחם בריבה בתור קינוח עם שני המשקאות (חמים או קרים) הכלולים בארוחה. אפשר לומר שארוחת הבוקר הייתה המנה המוצלחת ביותר מבין אלו שדגמנו, והיא בהחלט אופציה לא רעה. אפשר להזמין גם פריטטה שלא במסגרת ארוחת בוקר (35 ש"ח) ובגרסה מעט שונה: היא מוגשת בתוך המחבת וכך אפשר להוסיף לה גרגירי חומוס, תפוחי אדמה ויותר ירקות בלי לחשוש שמא תתפרק מהעומס.

 

פריטטת חומוס טבולה קינואה קפה גרג
פריטטת חומוס טבולה קינואה קפה גרג | צילום: אלעד גוטמן

פסקה 4 + תמונה של כריך ירקות קלויים

אמנם כבר הוגש לא מעט לחם, אבל סיקרן אותנו כריך הבאדנג'אן (43 ש"ח), שמתיאורו בתפריט הצטייר כווריאציה על סביח. משום מה הוכן לנו הכריך בלי האריסה שהופיעה בתיאור, ורק אחרי ששאלנו על כך היא הוגשה, בצלוחית נפרדת. את הג'בטה המובטחת החליף בגט מהסוג הלא מוצלח שהוזכר קודם, בלי כל הודעה או הסבר. החציל, המרכיב המרכזי במילוי, לא נוטרל ממרירותו המעקצצת, ופרוסות תפוח האדמה לא הוסיפו הרבה טעם. גם לכריכים מתלווה סלט, והפעם ביקשנו את הקצוץ. סלט ירקות קצוץ דק הוא מסוג הדברים הפשוטים שכל ילד יכול להכין, ובדיוק משום כך אם טורחים להזמין אותו בחוץ הוא צריך להיות מדויק. הרי כשהוא טרי מאוד, רענן ולימוני מדובר במאכל ממכר. אבל הסלט כאן היה ערימת מלפפונים לא מפתה במיוחד, מנוקדת פה ושם בקוביות עגבניה ובקצת יותר מדי פטרוזיליה.

 

כריך ירקות קלויים קפה גרג
כריך ירקות קלויים קפה גרג | צילום: אלעד גוטמן

פסקה 5 + תמונה של סלט קטניות

אף על פי שהרעב כבר היה מאתנו והלאה החלטנו לטעום גם את סלט הקטניות (52 ש"ח). ביקשנו מהמלצרית להביא לנו גרסה מוקטנת. ממש דגימה, הפצרנו, ועל השולחן נחתה קערה ענקית, בלוויית ההסבר שזה הגודל הקטן. על פי התפריט יש בסלט עדשים, בורגול, קינואה, בטטה אפויה ושלל ירקות, ואף "תערובת נשנושים מתוקה". מראש אפשר לומר, שסלט שיש בו רק סוג קטניה אחד אינו יכול להיקרא "סלט קטניות", אך מה שיותר מוזר - כשהסלט הגיע לא נמצאו בו עדשים כלל. בירור עם המטבח העלה שהעדשים אזלו, וכך הוכנה המנה בלא המרכיב המרכזי שלה, בלי להודיע על כך וללא ניסיון להציע מרכיב אחר או מנה אחרת. המנה, שהפכה כעת לסלט בורגול, אינה מתאפיינת במחשבה יתרה: מרכיבים אחדים שיכולים איכשהו להסתדר ביחד, בלי יותר מדי תשומת-לב לכל אחד מהם או לשילוב ביניהם. "תערובת הנשנושים" התגלתה כתערובת של אגוזים וגרעיני סויה קלויים, חלקם מסוכרים, וקשה לומר שהם השתלבו או תרמו. הם ורוטב הסילאן נראו יותר כמו ניסיון מגושם להקנות לסלט ייחודיות כלשהי. אך ניסיונות כאלה הם מיותרים: כל מה שנדרש הוא להכיר את חומרי הגלם ולדעת איך לטפל בהם, ומבחינה זו המנה לא צלחה.

 

סיכום

הארוחה שתוארה כאן תספיק למשפחה של בין ארבע לשש נפשות, תלוי בגיל הסועדים ובמידת הרעב. לסיכום אפשר לומר, שארוחה בקפה גרג תשביע בקלות את רעבונכם, אך מי שמחפש אוכל שהושקעה בו מעט יותר מחשבה יישאר כשחצי תאוותו בידו.

הציון: 2.5 כובעי שף

 

הפניות

מרים מונדרי מתנדבת בפרויקט אתר הצמחונות והטבעונות הישראלי במסגרת עמותת אנונימוס.

* הכותבת הייתה אורחת בבית הקפה.