דנה לי ברמן מטריפה את ת"א עם איטלקית לוהטת שמייצרת תורים כבר משש

לזניה מטוגנת. עכשיו תגידו את ה שוב ותנסו לדמיין את הביס. עלי לזניה רכים וטריים, ובתוכם תבשיל ירוקים והמון גבינה. כל הטוב הזה נטבל בביצה ופירורי לחם ממש כמו בשניצל, ועובר לטיגון מהיר שבסופו מתקבלים שני מלבני שניצל-לזניה, ככל הנראה מנת הדגל המתהווה של בר פרדיסו, המקום החדש והכה לוהט ומבוקש של השפית דנה לי ברמן.

השפית שכבר ראיתם בטלוויזיה חוזרת – והפעם חזק מתמיד

אם השם נשמע לכם מוכר, יש כמה אופציות: או שצפיתם בריאליטי האוכל של "המסעדה הבאה של ישראל" או שהתמזל מזלכם לבקר במסעדת גן השקמים לפני שנסגרה בבאסה גדולה, ואולי בכלל כמה שנים לפני כן פגשתם את דנה לי בפרונטו או בבר א וין, גם הוא ז"ל.

אז לדנה לי ברמן, שהמטבח האיטלקי הכפרי והגס הוא יקיר ליבה, יש מקום חדש. ולא סתם מקום חדש, אלא בר אוכל איטלקי שפועל בחלל הכה אייקוני ומיתולוגי שאיכלס שנים את שפאגט בנחלת בנימין.

המדרגות - סמל המקום - עדיין שם, אך שאר המקום שונה וכעת המטבח הקטן והפתוח ניצב במרכזו, ושם תמצאו לצד הטבחים צעירים את דנה לי, טועמת כל מנה, מתבלת ביד מדויקת ומסבירה לטבחים שסביבה את מה שכל טבח צריך לדעת: קודם טועמים כי הטעם, האיזון הכ"כ עדין שבתיבול - הוא הכל, ולא משנה כמה טוב אתה יודעים לבצע, לצלות ולצלחת.

וכיף לראות את דנה לי ככה. מלאת ביטחון, רוגעה ומפוקסת, כשבחוץ המסעדה מתפוצצת מאנשים, והמבנה המדורג שלה הופך את הכל להרבה יותר האקטי, כשחלק יושבים במעלה המדרגות, חלק בחלל הכניסה, חלק על הבר, וכל השאר בשולחנות שפזורים על נחלת בנימין המאוד מאוד עמוסת אנשים.

ולכו תנסו בתוך בליל ההתרחשויות הזה להצליח להחליט מה להזמין, כי אם אתם אוהבים אוכל איטלקי עם טעמים חזקים ובועטים וחיבה מוצדקת למטוגנים, הולך להיות לכם קשה מאוד אבל גם טעים מאוד.

איטלקית, אבל בועטת

התפריט מתחיל מרשימה של ראשונות פותחות תיאבון, שאף אחת מהן לא דומה למשהו שטעמתם במקום אחר. טרטר הבקר, למשל, שמופיע בשלל תפריטי העיר, מוגש כאן על גבי טוסטונים מלחם משוח בחמאה שממולאים בגבינת טלג'יו. אחרי המסה נמרצת בגריל נערם על גבי כל טוסט שכזה טרטר בקר עז טעם עם צלפים ותיבול בועט יחד עם זביונה חרדל עוקצני (68 שקלים). זה נורא נורא טעים, עשיר מאוד ומשביע למרות הקוטן שבהתחלה עלול להלחיץ עד שנוגסים וכל העושר המושחת הזה זולג לתוך הפה.

עוד מנה שחייבת להתייצב על שולחנכם וזכורה לטובה עוד מימי גן השקמים היא הוויטלו טונאטו המצוין של דנה לי - פצצת אוממי לפנים בדמות איולי טונאטו וצלפים קטנטנים, ומתחת פרוסות מענגות של וייסבראטן צלוי לשלמות (66 שקלים). באותו אגף ראשוני ופותח תיאבון תמצאו גם פוקאצ'ה מהממת עם חמאה מוקצפת (25 שקלים), קרודו דג ים עם סלסה ירוקה וקרם פרש מעושן (72 שקלים), וברוסקטה ריקוטה מוקצפת עם אנשובי, פלפל שחור ושמן זית (46 שקלים).

אפילו התמנון לא ידע שהוא כזה

מכאן זולגים לאגף הסלטים הקרים עם עוד מנת דגל - סלט זוקיני נא חמצמץ ומרענן עם רוקט וויניגרט לימון ופרמזן, שהוא פצצת אוממי גם כן (52 שקלים). באופן כללי נראה שדנה לי אלופה ברטבים ותיבולים. כל המנות שלה עזות טעם, בועטות לפרקים ומקיימות איזון מושלם בין מלוח-שומני-מתוק ואוממי, שאי אפשר להפסיק לאכול ואז לנקות את הצלחת עם האצבע המורה.

כתבות נוספות ביאמיז:

את הדוגמה החיה ליד המעולה שלה תמצאו גם במנת חובה שאולי לא הייתם מזמינים בטבעי שלכם - סלט תמנון קריספי עם הדרים ואורוגולה. הוא לא מרגיש איטלקי, גם לא תאילנדי, אלא עושר רב של טעמים ומרקמים שמתחיל בנתחים גדולים ובשרניים של תמנון שנצלו מדויקות ונמשחו בגלייז הדרים. לצידם מככבים מלא בקבוקונים של פומלה ואשכולית אדומה, כשאת האקסטרה עניין נותנים בצלי שאלוטס מטוגנים שמוסיפים עומק תבשילי לסלט, יחד עם רוטב הדרים משגע וצ'ילי לחריפות (78 שקלים).

האזור הכי מסוכן בתפריט

את לב הארוחה תמצאו ברשימת הפסטות, 4 במספר, עם קרבונרה נהדרת שעטופה כמיטב המסורת ברוטב חלמוני-גבינתי משגע (74 שקלים); ספגטי עגבניות חריף וקריספי (67 שקלים); ספגטי בחמאת לימון (68 שקלים), וזאת שאתם חייבים לטעום - רביולי גבינות רכות וקשות שמתפוצץ בפה ומשפריץ לכל עבר גבינות נעימות, ומסביבו תבשיל עדין של ירוקים עם חמאה ופרמזן (72 שקלים).

בעולם אוטופי כאן היה נגמר הסיפור וכולם היו מרוצים, אבל יש עוד אגף אחד שישחק לכם במוח וביכולת קבלת ההחלטות, כי כולו מוקדש למטוגנים, ולכו תנסו להדחיק את הרצון לשים את השיניים על משהו חם ופריך.

3 מנות באגף זה: ארנצ'יני א-לה ודקה עם איולי ארוגולה עז טעם (46 שקלים); זוקיני מטוגן בטמפורה פריכה עם איולי צ'ילי מוחמץ, שהוא כיפי, נשנושי באופיו, והולך טוב עם אחד מהדרינקים מהבר (45 שקלים), וזאת שהתחילה את הכתבה - לזניה מטוגנת מדפי פסטה טריים שמכינים במקום, תבשיל ירוקים רך וחמאתי בין השכבות יחד עם גבינת טלג'יו נמסה שמאחדת בין הכל, ומבחוץ, הנאה ההנאות - ציפוי אקסטרה קריספי ושחום של פירורי לחם - בדיוק כמו שניצל (52 שקלים).

אתם יכולים להיות בני תרבות ולאכול עם סכין ומזלג, אבל באמת שהרבה יותר כיף פשוט לתפוס חתיכה ביד, לקרב לפה ולעבור דרך כל שכבות המרקמים והטעמים: קודם פריך טירוף, ואז רך וחם ונמס ותבשילי, ומה עוד אפשר לבקש בביס אחד?

בשלב זה אתם צריכים לצאת לעשות סיבוב ברחוב הכי לוהט בתל אביב כרגע, רק תיזהרו לא להפוך לחרק על השמשה של רוכבי האופניים/ קורקינטים שטסים על השביל שמקביל למסעדות. כיף לראות מה הולך בנחלת בנימין בשעות הערב, ולרגע אפשר לחשוב שאנחנו במציאות נורמלית. והאמת? זה אולי לא PC להגיד, אבל ההתרעננות הקצרה הזו - לראות אנשים מבלים צוחקים ואוכלים - היא משהו שהנשמה כ"כ צריכה.

תשאירו מקום לקינוח

ובעודכם מפלסים את דרככם חזרה לשולחן בין שאר השולחנות והמדרגות והאנשים שצובאים על עמדת המארחת, תתחילו להגות בקינוח (42-48 שקלים) כי גם כאן לא פשוט. יש פנקוטה רוויון עם גרניטה לימון; טארט שוקולד עם קרמל מלוח, וזה שבטוח תקחו כי אתם כבר יודעים למי להקשיב - טירמיסו מענג ממש, פסגת העונג אפילו, עם מסקרפונה סמיכה ובישקוטים שטבולים במלא קפה, ושכבות של רכות שמרפדות את הפה משל הייתם אוגר חסר תקנה.

ועכשיו בקיצור

פרדיסו של דנה לי הוא גם מהוקצע וגם פרוע, גם איטלקי כפרי וגם תל אביבי עד השורש. מטבח שמבין את האיזון בין ביס שמחבק, ביס שסוטר ואז ביס נקי שעושה ריסטרט לחיך. ובעידן שבו עוד לזניה מרגישה בדיוק כמו עוד לזניה, פתאום מגיעה אחת מטוגנת וגורמת לחך לעצור, לטעום, ולזכור איך ביס אחד יכול - אבל על אמת - לרומם תחושה.

בר פרדיסו - נחלת בנימין 43 תל-אביב | ימים ב'-ש' החל מ-18:00 ועד אחרון הלקוחות