מי תפוח רע?

הבאד-אפפל הוא משקה קסמים מתקתק וקל לשתיה, המאפשר ל-41 אחוזי האלכוהול שלו לסדר לכם את הראש בלי שתרגישו

הדברים הבאים מכוונים בעיקר (אבל לא רק) אליכם, הבליינים והבלייניות שאינם בהכרח שתיינים ושתייניות. הגעתם לבר, ויסקי אתם לא מסוגלים לשתות, אניס אתם לא מסוגלים להריח, המחשבה על טקילה מעלה לכם זיכרונות מכיתה י"א (וגם את כל מה שאכלתם בשבוע האחרון), מצד שני, גם אחרי שתלגמו בתאווה את הפיג'לינג-סאוור העשירי, תהיו עדיין פחות שיכורים מאשר אחרי כוס ראשונה של פסח, כמו גם אם תחליטו להתנסות בקוקטיילים איכותיים רבים אחרים, שאמנם מאוד טעימים בשני השלוקים הראשונים, אך למרבה הצער מתברר שהם היו גם האחרונים.

גם ניסיונותיכם להלך בין הטיפות המרות לא משיגים את התוצאה הרצויה: תגידו מה שתגידו על ייגר, הוא לא ממש טעים. יין? תמיד מעולה, אבל לפעמים בא לכם להרגיש קצת יותר בר וקצת פחות מסעדה. המסקנה המתבקשת, לכאורה, היא שכמו בכל דבר בחיים אי אפשר ליהנות מכל העולמות במקביל: את רוצה להשתכר ומהר? תסבלי. בא לך משהו טעים? צפה לרמת שכרות שלא עולה על זו שבאולפן מבט במהדורה ממוצעת.

ברוך אלוהי האלכוהול

ואולם, אלוהי האלכוהול החליט שבמצבים מסוימים צריך לאפשר לנתיניו לשתות את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, וברא לשמחתנו את ה"באד-אפפל" (Bad Apfel). ליקר הבית של חברת הרכבות הגרמנית, הוא כל מה שיכולתם לבקש ממשקה אלכוהולי: גם טעים, גם חזק, גם ניתן לשתיה במגוון צורות אפשריות והוא פונה כמעט לכל סוגי השתיינים באשר הם, החל במבינים וכלה בלא מבינים כלום. מאז 1876 בה יוצר בגלגולו הראשון, הפך הבאד-אפפל לשם דבר בקטגוריה הייחודית של משקאות ושיכר תפוח עץ. הנטייה לסווגו כעוד סוג של שנאפס עושה לו עוול לא קטן, נוכח תהליך ההכנה הקפדני והחומרים האיכותיים המרכיבים אותו: תמצית תפוחי בר, המעורבבת עם בסיס מייפל קנדי מיוחד ויקר באופן חריג (בסביבות 1,000 דולר לק"ג אחד), מושרית בכוהל דגנים טהור המזוקק מחיטה מקומית בלבד.

לזה מוסיפים קורט קינמון וקליפות לימונים המיובאות מסיציליה, ומשרים הכל יחדיו במשך כשלושה חודשים בחביות אלון סלובני לשם חיתון וריכוך. לאחר הסינון בתום התקופה מדללים את מה שנתקבל במי מעיין מזוקקים עד לרמה סופית של 41 אחוזים (!). בשלב האחרון מתבצע יישון נוסף של חודש ימים בטרם ימולא הבקבוק המסורתי עם ציור הרכבת המעטר אותו. החומרים האיכותיים ותהליך הייצור הייחודי אופייניים לאלו שלקחו חלק בייצור משקאות השנאפס בעבר. כיום, לעומת זאת, מכילים השנאפסים המוכרים כמות לא קטנה של אנטי-פריז, על מנת למנוע את קיפאון המשקה בפריזר. 41 אחוזי האלכוהול של הבאד-אפפל מונעים את קפיאתו בטמפרטורות נמוכות גם ללא הכנסת חומר זה, דבר שמציב אותו במדרגת איכות גבוהה בהרבה מהשנאפס הממוצע. הייצור עצמו מתבצע במדינת תורינגיה (Thuringia) שבגרמניה על ידי חברה משפחתית קטנה אשר חזרה לידי בעליה המקוריים לאחר עשרות שנות השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה.

איך שותים את זה?

באד-אפפל ניתן לשתיה כמעט בכל דרך אפשרית, בין היתר בלגימות איטיות כדרינק "נקי" ואף כמרכיב בקוקטיילים. עם זאת, הדרך הנפוצה והמומלצת הינה בלגימה אחת בשוט או בצ'ייסר. הוא נוח לשתיה, מחליק נהדר בגרון ומשאיר ארומת טעמים נפלאה למשך זמן לא מבוטל לאחר מכן. לא פחות חשוב, ויהיו שיאמרו החשוב ביותר, הוא היותו של הבאד-אפפל משקה קסמים הניתן לשתיה בשוט באופן נוח וחלק כל כך, ובד בבד מאפשר ל-41 אחוזי האלכוהול שלו לעשות בשבילכם את העבודה. במילים אחרות, אחרי שניים-שלושה כאלה, גם את, כמו חווה, היית מתפתה לאכול מהתפוח האסור. מקסימום תגידי שהיית שיכורה.