פינגווין בהקפאה
לינוקס ידידותית מתמיד לשימוש והתקנה, תומכת בעברית ונראית נהדר - אבל אף אחד לא ממהר לנטוש את Windows XP בשבילה
בנסיון לבחון על קצה המזלג את מידת השימושיות של לינוקס כסביבת עבודה שולחנית למשתמש הישראלי מהשורה, כתבתי את הטקסט שלפניכם על גבי הגרסה העברית של OpenOffice שרצה על Ubuntu 7.10, הפצת הלינוקס הבולטת כיום. תוך כדי עבודה שוחחתי עם עמיתים לעבודה באמצעות תוכנת המסרים המיידיים Pidgin, התחברתי בהצלחה למערכת הדואר הארגוני, הקשבתי לדיסק וצפיתי בקליפים ביו-טיוב.
Ubuntu עברה את המבחן השטחי והקצר הזה בהצלחה סבירה: הורדת ההפצה והתקנתה כמערכת הפעלה שניה על גבי מחשב שכבר מריץ Windows XP ארכה פחות משלוש שעות, התנהלה ברובה בעברית, לא דרשה כישורים טכניים גדולים מאלה של כל משתמש בחלונות והסתיימה ללא כל פגיעה בהתקנת ה-Windows. היא אפילו כללה כמה חידושים מרעננים לעומת התקנת “חלונות“ - כשתי דקות בערך לאחר הפעלת המחשב עם דיסק ההתקנה בכונן, הופיעה על המסך גרסת ה-Live של המערכת - כלומר מהדורה בסיסית שעובדת ללא צורך בהתקנה ומאפשרת לגלוש באינטרנט ולבצע עוד פעולות שלא דורשות עדכון או התקנה של תוכנות; מאחר ומדובר בתוכנת קוד פתוח חינמית, לא נדרשו הקלדת מפתחות או אימות רשיונות, ועם החבילה הותקנו גם כלים מתקדמים לעיבוד מסמכים ותמונות, שבחלונות יש לקנות או להוריד אותם בנפרד.
רוב תפריטי המערכת והתוכנות הנלוות אליה עוברתו, ואין שום בעיה לקרוא ולכתוב מסמכים, דפי אינטרנט וטקסטים בעברית. המערכת אמנם נותנת תחושה כללית של מוצר לא לגמרי מלוטש, שמערבב בצורה לא לגמרי חלקה אלמנטים עיצוביים מחלונות, מק ויוניקס, אבל בהחלט כזה שאפשר להשתמש בו בנוחות סבירה. לא הכל היה נקי מבעיות, כמובן - הנסיון להעלות את הכתבה ל"נענע 10" באמצעות Firefox נתקל בקשיים, התפקוד השונה של מקש ה-Shift היה מרגיז אבל בר תיקון, וגם היעדר היכולת למזער את כל החלונות באמצעות צירוף המקשים Win-D (או Win-M) הפריעה קצת.
אף על פי שלינוקס הגיעה לרוב היעדים הטכניים שהציבה לעצמה כמערכת הפעלה שולחנית, נראה שהבאזז שרחש סביבה עד לפני שנתיים-שלוש נעלם כמעט לחלוטין, לפחות בישראל. התמיכה שלה בעברית הגיעה לבשלות והמערכת מצוידת בחבילת יישומים משרדיים ראויה לשמה ובדפדפן איכותי. ודווקא עתה, לאף אחד מלבד שוחריה המושבעים כבר לא אכפת מהמערכת עם הפינגווין: אל כנס LinuxWorld שנערך אתמול (ד') בתל אביב, הגיעו קומץ מציגים ומספר לא גדול מהרגיל של אנשי מחשבים, וההרצאות הביאו מעט בשורות לאנשים שאינם מנהלי רשתות באגונים. משרד החינוך מרחיב את שיתוף הפעולה שלו עם מיקרוסופט, ומשרד האוצר לא ממהר לאשר תקציבים להמשך פיתוח הגרסה העברית של OpenOffice ולתמיכה בה, כפי שפורסם אתמול.
בשנת 2003 צפתה חברת ה-IT הענקית Siemens Business Systems כי השנה יגיע היקף ההתקנות של לינוקס על המחשבים השולחניים בארגונים ל-20%. נכון להיום, יש אמנם מקרים כמו ההחלטה של משטרת צרפת להעביר בהדרגה את 70 אלף מחשביה ללינוקס, ולטענת מארק שאטלוורת', בעלי חברת Cannonical התומכת באובונטו, יש היום בעולם כ-8 מליון התקנות של ההפצה. אבל לפי נתוני חברת Net Applications, הבודקת את נתח השוק של מערכת ההפעלה לפי ניתוח כניסות ל-40 אלף אתרי אינטרנט, נתח השוק של לינוקס עומד על 0.67% בלבד, לעומת 91.46% מחשבי Windows ו-7.57% משתמשי מק, נכון לינואר 2008.
בכנס שנערך אתמול דיבר נואם אחד לא צפוי: עמית כהן, מנהל תחום פלטפורמות במיקרוסופט ישראל. הבשורה העיקרית שלו היתה הכרה של מיקרוסופט בלגיטימיות ובחשיבות של מוצרי קוד פתוח, שגם מתבטאת בתמיכה בקונספט באמצעות טיפוח קהילת מפתחים, שחרור מוצרים מסוימים ופחות מרכזיים של החברה כקוד פתוח ומתן פתרונות לשילוב לינוקס עם Windows. עם זאת, הרושם העיקרי שהתקבל הוא שמיקרוסופט כבר פשוט לא חוששת מלינוקס ולא רואה בו איום רלבנטי – גוגל היא אויב מפחיד הרבה יותר.
ואם כבר הזכרנו את גוגל - ענקית החיפוש מקליפורניה, באופן לא מפתיע, משתמשת בלינוקס כבסיס לאנדרואיד, מערכת ההפעלה החדשה שלה לטלפונים סלולריים חכמים, ומספקת תמיכה כלכלית לצוות הפיתוח של Wine – מוצר קוד פתוח שמאפשר להריץ יישומי חלונות בסביבת לינוקס. שני דגמים של PC זול במיוחד – OLPC ו-ASUS EEE משתמשים במערכת עם הפינגווין כתחליף חינמי וקל-משקל ל-Windows, וכך מצליחים למכור מחשבים בפחות מ-400 דולר ליחידה.
אז למרות שאובונטו היא מערכת הפעלה ידידותית, יעילה ושימושית, נראה שרק חלק קטן ממשתמשי ה-PC בעולם ימצא (או יתקין) אותה על הדסקטופ שלו בעתיד הקרוב. לעומת זאת, כיוון שלינוקס היא מערכת מודולרית, זולה ונוחה למפתחים, סביר להניח שיותר ויותר מהגאדג'טים החכמים שיצאו לשוק בעתיד יתבססו עליה - ובסופו של דבר, תמצאו את עצמכם משתמשים בה בלי לדעת שהיא שם.