הכרויות בפלייסטישן

המילה החמה בכנס מפתחי המשחקים (GDC), שנערך בחודש שעבר בסן חוזה שבקליפורניה, היא גיימינג מובסס רשת. זה אולי מפתיע שלקח לחברות המשחקים כל כך הרבה זמן לגלות את האינטרנט, אבל זה בהחלט היה צפוי.

פיל האריסון, האיש החזק באולפני המשחקים של סוני, הציג את חזון רשת שהחברה מתכננת לקונסולת הדור הבא שלה, ה-Playstation 3. בתפריט שהציג האריסון עבור רשת ה-Playstation Network Platform (או: PNP), שתושק יחד עם הקונסולה בנובמבר הקרוב, ניתן היה למצוא בתור מנה ראשונה, פיצ'רים סטנדרטיים וחינמיים כמו שירותי היכרויות ושיחות וידאו-צ'ט. כמנה העיקרית ניתן היה להבחין בשירות הורדת תכנים ומשחקים בתשלום, שכלל את תבשילי המפתחים החיצוניים העובדים עבור סוני כמו גם את יצירותיה שלה.

אבל אין ספק שהדמות החשובה ביותר בפרזנטציה היא גם זו שבכלל לא הופיעה שם ולא נאמרה עליה מילה אחת: ביל גייטס. האריסון העיף בדבריו פאי קצפת במסלול קרקע-אוויר ישיר לפנים של ביל גייטס ושרות האונליין של מיקרוסופט, ה-Xbox Live!. בשעה טובה, סוני נכנסת לשוק המקוון ומכירה בכוחו. הסיפור לא יגמר בסלאפ-פייט חנוני. שתי המעצמות מתכוננות למלחמה כוללת.

כשאתה לבד, הכל נראה ורוד

ה-Xbox 360 , קונסולת הדור הבא של מיקרוסופט, כבר נמצאת על קרוז-קונטרול מאז נובמבר אשתקד עם רשת ה-Xbox Live! המשופרת שלה, המאפשרת משחקים מרובי משתתפים, משחקי ארקייד (אם כי משונים משהו) וקניות מקוונות למיניהן. יאמר לזכותה של מיקרוסופט, שהלייב קיימת עוד מאז השקתה של קונסולות ה-Xbox המקורית, בתחילת המילניום. עד עתה לא הצטרפו לשדה הקרב הזה אף אחת משתי המתחרות היפניות, סוני ונינטנדו. טוב, זה לא ממש מדוייק, לסוני היה על הנייר שירות מקוון, רופס, לא יעיל ולא מעניין. בקיצור, עד עתה מיקרוסופט היתה בעמדה האהובה עליה: השחקן היחיד בשכונה.

נוסחה מנצחת

בנאומו בכנס המפתחים השנתי, ניסח פיל האריסון את המצב של סוני כך: "אנחנו מתפתחים מעסק של מכירות על גבי תקליטורים, לעסק של מכירות מבוסס רשת, עם יותר אפשרויות להכנסה ורווחים." או בעברית מדוברת: למה לא למכור משחק בחנות במחיר מלא, לשווק עבורו חבילת הרחבה ברשת כעבור שלושה חודשים בחצי מחיר, וגם לדחוף לתוכה כמה וכמה עשרות פרסומות דינמיות?

האריסון הוא פרצוף מוכר בסוני ובעולם הגיימינג מזה שנים ארוכות. כיום הוא אחראי על כל המשחקים המפותחים הן על ידי, והן עבור סוני, בעולם כולו. הבמה שניתנה עבורו ב-GDC היתה יותר ממושלמת. אלפי העיתונאים שנכחו בכנס ציפו לשמוע ממנו על רשת ה-PNP, שעד עתה היתה לא יותר מאשר שמועה עיקשת. האריסון צייר תמונה פשוטה למדי על פיה ה-PNP תציע לגיימר המקוון בדיוק את מה שמציעה רשת הלייב של מיקרוסופט, ועוד קצת. לדבריו, הרשת של סוני תהיה טובה מהרשת של מיקרוסופט משני טעמים עיקריים. אחד, היא תהיה של סוני. שתיים, היא תהיה חינמית. ותתפלאו, אבל אצל חלק מהגיימרים שני הטעמים שווים בכוחם.

כדי לשחק במשחק מרובה משתתפים ברשת הלייב, יש צורך לשלם תשלום חודשי. בסוני, לעומת זאת, מתכננים לכלול את האפשרות הזו בחבילה הבסיסית של ה-PS3, בחינם. מיקרוסופט, סביר להניח, תיאלץ להגיב בהורדת מחירים או אפילו לחתוך אותם לחלוטין. אבל לא זו מטרתה של סוני. המטרה היא אותה אחת שהיתה מאז ומעולם – למכור כמה שיותר קונסולות.

כניסתה של סוני לתחום המקוון והחדשני כביכול, נועדה בסופו של דבר לחזק את מעמדה בשוק המסורתי. ככל ששרות האונליין שלה יהיה אטרקטיבי יותר משל המתחרים, כך יהיו יותר רוכשים ל-PS3. ואגב, המוטיבציה של סוני להגדיל את המכירות של הקונסולה חורגת בהרבה מהרצון שלה למקסם את ההכנסות בסעיף זה. לאור העובדה שסוני תשלב ב-PS3 את פורמט ה-DVD החדש שלה, ה-Blu Ray, אפשר להגדיר את תפקידה של הקונסולה לא רק כצינור להעברת כספים, אלא גם כגורם משמעותי במאמץ להפיץ את בשורת ה-DVD על פי סוני, על חשבון פורמט ה-HD המתחרה.

מילת המפתח - שיתוף

כל זה לא סותר כמובן את העובדה שגם הציפיות הכלכליות בתחום המקוון לכשעצמו מרקיעות שחקים. אנליסטים בחברת ABI Research דיווחו כי תחום האונליין גיימינג בקונסולות המשחק, עתיד לצמוח מפחות ממיליון דולר בשנת 2005, עד לכדי כארבע מיליארד ב-2011. אם כך הם פני הדברים, ברור היטב לכל אחת מהשחקניות, מיקרוסופט, סוני או נינטנדו, שאסור להתעלם ממגרש המשחקים הנ"ל, ואפילו שכדאי להן מאוד לשחק בו את תפקיד החלוץ המרכזי.

בניגוד לראשונה, שכבר הפנימה את המסר הזה לפני שנים, שתי האחרונות הבינו רק לאחרונה כי תחום השיווק בעולם הגיימינג עובר אבולוציה. התקשורת בפס-רחב, האינטרנט, הביטורנטים, הרשתות החברתיות, MySpace. כל אלה, בעצם מדברים בשפה אחת – שיתוף. שיתוף קבצים, שיתוף חוויות, שיתוף חברים. וכל זה, בכמויות. יש כאן עוגה שנפרסת מחדש עבור סוני ונינטנדו, וזו שעתן לגנוב נתח שמן ככל האפשר ממיקרוסופט.

תחילתה של מלחמה ממושכת

נינטנדו מצידה, לא הציעה עד כה שום דבר קרוב לרשת הלייב של מיקרוסופט, ונתקעה בין קרונות רכבת ההכנסות המסורתיות, עם 15 אחוזים צנועים מעוגת המכירות הקמעונאיות. אבל בחברה רוצים מאוד להצטרף לטקס פריסת העוגה החדשה, ושילבו בכל הקונסולות שלהם טכנונלוגיות רשת בפס רחב. שירות ה-WiFi שנינטנדו כבר מציעה לגיימרים הניידים שלה בקונסולות ה-DS, מצליח לגרור אליו גיימרים מכל רבדי האוכלוסיה. החברה הודיעה גם כי תספק בקונסולת הדור הבא שלה, ה-Revolution (עד להודעה חדשה, זהו שמה הרשמי), רשת שתחזור בזמן אל כל אותם כותרים אהובים מקונסולות העבר של נינטנדו. ברשת הזו, ה-Virtual Console, יהיה ניתן לשחק גם במשחקים מבית Sega ו- TurboGrafx, עימן חתמה נינטנדו על בלעדיות.

אך אין לשכוח שהשחקנית הוותיקה ביותר בסיפור הזה היא מיקרוסופט, ששוק האונליין הוא ארגז החול הפרטי שלה כבר שנים ארוכות. איך תסתדר נוכח נהירתן של המתחרות אליו? הבעיה היחידה עם הרשת של מיקרוסופט, טוענים מבקריה, היא היותה מבוססת מנוי. אם אני רוצה לשחק ברשת מול אחרים, אני צריך לשלם דמי מנוי למיקרוסופט. וזה כמובן משמח אותי עד מאוד.

לאחרונה, דיווחה החברה על נתונים מחמיאים לפיהם מאז השקת ה-Xbox 360, כבר הורדו כ-10 מיליון פריטי תוכן מרשת הלייב שלה. אך בכדי לשרוד, יהיה על מיקרוסופט להציע לגיימרים מחירים אפסיים ופיצ'רים חדשים ומגוונים הרבה יותר ממה שהיא מציעה כיום. המילים האחרונות בתחום הן כאמור שירותי דייטינג וקניות. התחרות על ליבו של הגיימר המקוון צפויה להיות אינטנסיבית ורווית הפסדים בשלב ראשון. שלא יהיה לכם ספק יהיו בה קרבות רבים וסביר מאוד שהיא תימשך כמה שנים. את הסיכוי לבליצקריג שיוכרע תוך שנה אחת כבר פספסו כולם.

האקרים, היזהרו!

בשנים הקרובות ניתן לצפות שהאפיק העסקי המסורתי של משחקים על גבי תקליטורים ימשיך לשלוט, והקמעונאים ימשיכו להוות המתווך העיקרי בין ענקיות התוכנה לגיימר. אך כניסתם של כרישי פרסום גם לתחום הגיימינג והשימוש שהם צפויים לעשות ברשת כדי להטמיע פרסומות רבות יותר, ייאלץ את ספקי התוכן לרכז עוד ועוד מוצרים באזורים בהם השליטה שלהם תהיה דינמית יותר.

במילים אחרות, בשנים הקרובות יותר ויותר תכנים יהיו זמינים להורדה בלבד, ברשתות האונליין. אולי זו מכה להאקרים, אך ברעב של בעלי התכנים ל"שליטה" בגולש, וברצון שלהם להשאיר אותו אצלם, יהיה להם די קשה להילחם. ואולי, וזאת לא הערכה אופטימית מדי, בכלל לא כדאי יהיה לנו להילחם.