ד"ר לירז מרגלית, המדיום הוא המסר – כיצד שיחות וידאו משפיעות על המוח האנושי

המשבר היה הזדמנות מסוימת לבחון סוגיה זו וחלק מהמצדדים הנלהבים טוענים שמעבר לחיסכון הכספי לארגון, העובדים מגיעים לתפוקה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לעבודה מהמשרד.
לו המטרה של הגעה למשרד היתה עבודה נטו, ניתן היה להסתכל על התוצאה בצורה חיובית, אבל במרחב הפיזי שנקרא מקום עבודה מתרחשים תהליכים נוספים. מדובר בתהליכים המהווים את הבסיס ליצירתיות, חדשנות והפרייה הדדית. ה"יחד" תורם לתחושת חיבור למקום עבודה, חוסן נפשי של עובדים ורווחה פסיכולוגית.

כיצד הסביבה משפיעה על המוח שלנו?
מוחנו יושב בתוך קופסה, מבודד מהעולם. הדרך שלנו להבין את המציאות היא באמצעות החושים. החושים שלנו רגישים מאד לשינויים בסביבה ולכן תהליכי עיבוד המידע, קבלת החלטות, מצב הרוח ואפילו מערכות היחסים שלנו משתנים כתוצאה משינויים בסביבה שלנו.
באחד ממאמריי התייחסתי לאופן שבו שינוי עיצובי משפיע על קשרים אנושיים, אך השפעתה של הסביבה נרחבת הרבה יותר. כך למשל, צמחים עשויים לשפר את יכולת הריכוז ונמצא ששילוב קווים גיאומטריים רכים בריהוט מסייע לתחושת זרימה. במחקר נוסף נמצא כי שילוב אלמנטים מעוגלים מייצר תחושת חום וקרבה בעוד קווים נקיים, כמו שאנחנו רואים בעיצוב המודרני, מייצרים תחושות שליליות.
עברו לתצוגת גלריה

הטכנולוגיה מעצבת לנו את האינטראקציות
משפטו האלמותי של מקלוהן "המדיום הוא המסר", שנאמר ב-1930 בהקשר של טלוויזיה, מקבל בימינו משמעות נוספת. הטכנולוגיה היא למעשה הסביבה המעצבת את התנהגותנו. הטכנולוגיה היא לא רק עוד אסופת פונקציות וכפתורים, אלא פקטור שמשנה יחסים בין אנשים וצורת התקשורת. המדיום מכתיב במידה רבה כיצד המידע יתפרש ויתקבל אצל הצד השני.
הטכנולוגיה הייתה הכוכב הראשי של המשבר הזה. שיחות הווידאו, ובראשן הזום, אפשרו לארגונים להמשיך לתפקד כאשר כל אינטראקציה אחרת נמנעה. כל הפגישות, הישיבות, שיחות העדכון, עברו לזום ושינו לחלוטין את האופי של האינטראקציות.
ראשית, עצם זה שמרחב הפגישה הצטמצם למסך הזום חייב אנשים להתמקד אחד בשני ולהקשיב. בזום יש פחות הסחות דעת בהשוואה לפגישה המתקיימת במשרד והוא מונע התפזרות אסוציאטיבית לנושאים נוספים. בנוסף, הזום מייצר מסגרת שאומרת לנו ללא מלים – עכשיו אתם בפגישה. בכך הוא מדגיש את הנוכחות של האדם בצד השני של המסך, שעזב את עיסוקיו האחרים, ולכן אנשים חשים שלא בנוח לעשות תוך כדי הפגישה דברים נוספים.
ניתוח של מאות שיחות זום בארגונים הראה גם כי בשיחות וידאו יש פחות התפרצויות אחד לדברי השני ואנשים מרגישים פחות נוח לענות לנייד תוך כדי שיחה, מה שהפך לסוג של שגרה בישיבות - שבהן אנשים עונים לטלפון הנייד כל הזמן. בנוסף, שיחות מרובות משתתפים בזום מאפשרות לכל משתתף לשים עצמו על mute אם הוא צריך לרגע להתנתק. כך ההתנתקויות נתפסות באופן פחות בוטה ולא פוגעות ברצף של השיחה, בהשוואה לפגישה מרובת משתתפים שבה מישהו לפתע עונה לנייד ודעתם של המשתתפים מוסחת.

הצד האפל של הטכנולוגיה
מוחנו מייצר משמעויות מרמזים בלתי מילוליים המסייעים להבנת תמונה הוליסטית של המסר, ומהווים את הבסיס לאינטימיות בקשר. בשיחות וידאו, למוחנו אין את הפריבילגיה הזו. ללקט מידע מהבעות פנים היא דבר מאתגר וגם היכולת להביע רגש מוגבלת. הניסיונות מצד אחד להבין את כוונות האחר מתוך קלט כל כך חלש כמו שיחת וידאו ולהתאמץ להביע את תחושתנו מצד שני, מעייפות מאוד את המערכות הקוגניטיבית ומייצרות תשישות המכונה עייפות זום. תשישות שלא מאפיינת אינטראקציות פנים אל פנים.
המפגשים הווירטואלים נעדרים תקשורת בלתי מילולית שהינה לב ליבה של האינטראקציה הבינאישית. אותות אלה מעבירים מידע מעבר לתוכן הטקסטואלי של הנאמר ומאפשרים הבנה של כוונות האחר, כמו גם מידת מעורבותו או מעורבותה באינטראקציה. האם היא הישירה או השפילה מבטה, באיזה מרחק היא עומדת ממני, האם היא שותקת כי הוא חושבת על דבריי או שאין לה יותר מה לומר. הדקויות של שפת הגוף לא עוברות טוב דרך המסך הקטן והיעדרם מקצין את חווית הבדידות.
אחד הקשיים המשמעותיים בשיחות וידאו הוא שהטכנולוגיה לא מאפשרת להביט אחד לשני בעיניים. העיניים, הראי לנפש, מאפשרות לנו לדעת כיצד האדם השני חש. אנחנו יכולים לומר דבר אחד והעיניים יכולות לחשוף עלינו דבר אחר. מוחנו, שמחווט לעבד רמזים בלתי מילוליים באינטראקציה, מתקשה לזהות הבעות וכוונות.

היתרונות בהגעה למשרד
אחד התהליכים המבורכים שנמנעים כאשר עובדים מהבית הוא פוליטיקה ארגונית. במקרה שבו לא מגיעים למשרד תהליכים אלה לא מתקיימים. אף על פי כן, נמצא כי סביבת עבודה מפרה היא הבסיס ליצירתיות וחדשנות. האינטראקציות בין אנשים הן הבסיס לרעיונות חדשים. עובדים שקמו יותר פעמים במהלך יום העבודה היו יותר יצירתיים בהשוואה לעובדים שנשארו לשבת כל היום ולכן היו להם פחות אינטראקציות.
העבודה מהבית אף מעמעמת את הגבולות בין בית לעבודה. לאורך זמן טשטוש הגבולות יפגע גם ביחסים בין בני המשפחה וגם בשביעות הרצון של העובד. בנוסף, עובדים חשים צורך לעבוד יותר כדי להשאיר רושם של נוכחות יצרנית באמצעות שעות עבודה ממושכות מול המחשב, אינספור מיילים ופגישות מיותרות שעשויות להביא לשחיקה.
השלכות נוספות הן הפגיעה ברווחה הנפשית של העובדים. סמנכ"לית משאבי אנוש באחת מחברות ההיי-טק סיפרה לי שאחת העובדות אמרה לה שמאז שהיא עובדת מהבית היא מעשנת ארבע קופסאות סיגריות ליום ועובד אחר סיפר שהוא מפתח מערכת יחסים עם המקרר. השפעות אלה לא נלקחות בחשבון כאשר מחשבים את התפוקות של עבודה מהבית לעומת עבודה מהמשרד.
אחד הקטעים שצרובים אצלי מהסדרה Suits הוא שדונה, שרואה את כל מה שמתרחש במשרד, נקלעת לוויכוח עם קטרינה, עורכת דין שהטילו עליה להכין רשימה של מועמדים לפיטורים בעקבות מיזוג עם משרד עורכי דין נוסף. קטרינה מעוניינת לפטר את בריאן כי הביצועים שלו חלשים בהשוואה לשאר העובדים. דונה לוקחת אותה לחלל שבו יושבים כל עורכי הדין הצעירים ושואלת אותה היכן יושבים המוצלחים ביותר. לאחר שקטרינה מצביעה על המקומות שלהם היא לפתע מבינה שהסיבה לכך שהם כל כך מוצלחים בעבודתם היא שבריאן, אותו בחור שהיא רצתה לפטר, יושב באמצע והוא זה שגורם להם להיות כל כך מוצלחים. אינטראקציות כאלה לא יכולות להתקיים בעבודה מהבית.