"באמצע החיים אתה צריך להמציא את עצמך מחדש... הרגשתי אבודה"

אולגה ובעלה איבדו את כל עולמם עם העלייה: "נאלצנו להשאיר את כל הרכוש שלנו מאחור, לאבד מקומות עבודה טובים וחיי שפע לטובת חיי דחק ועבודות שחורות בישראל".

עם זאת, בעזרת הסיוע של פתחון לב במסגרת פרויקט להיטיב מבית פתחון לב, אולגה קיבלה את הדחיפה להקים עסק עצמאי ומשגשג בתחום העיסוי והרימה את משפחתה מבחינה כלכלית.

פרויקט להיטיב מייצר תהליך של הוצאת המשפחות ממעגל העוני. פעילות להיטיב מסייעת למשפחות המתמודדות עם קושי כלכלי ותעסוקתי לצאת לחיים של רווחה נפשית, פיזית ופיננסית וזאת באמצעות מודל עבודה ישירה עם כל המשפחה תוך גיוס כלל השותפים העירוניים הרלוונטיים.

אולגה ומשפחתה גרו באוקראינה. היא הייתה אחות מיילדת ועבדה כפיזיותרפיסטית. סרגיי, בעלה, עבד כמנהל חשבונות. היו להם חיים מעולים. היה להם מספיק כסף, הייתה להם דירה, ההורים שלהם היו בריאים וקרובים, היה להם חברים והכול היה מעולה.

בשנת 2014, כמה חודשים לאחר שהסתיימה המלחמה באוקראינה, אולגה וסרגיי עלו לארץ בגיל 45 עם שתי בנותיהם: "עזבנו את אוקראינה בלי כלום, בלי כסף, בלי בגדים, בלי רהיטים... היינו בני 40 וזה מאד קשה להחליף את החיים בגיל הזה. בלי שפה, בלי תרבות, בלי כלום. ידעתי קצת על ישראל אבל לא הרבה". ההחלטה הייתה קשה אבל הם הבינו שאין שם עתיד לילדים שלהם שם.

כשאולגה ומשפחתה הגיעו לארץ, הם לא הצליחו להשתלב בגלל מחסום השפה. אולגה חשבה שתלמד את השפה יותר מהר אבל זה לא היה כך. הניסיון שלה לסיים את המבחן של משרד הבריאות כדי לעבוד במקצועה כאחות לא צלח. היא ובעלה עברו תלאות בהשגת האישורים להמרת המקצועות שלהם מאוקראינה לישראל והבירוקרטיה הייתה קשה עד שהם ויתרו לחלוטין.

"הוא הלך לעבוד במפעל מקומי ופתאום היה פועל. הוא היה רגיל לעבוד עם הראש, עבודה של צווארון לבן ופתאום הוא פועל. היה לו מאד קשה רגשית". גם מבחינתה היה קשה מאוד. לא נתנו לה את האפשרות להיות אחות מיילדת בלי השלמה לימודית, דרשו ממנה לעשות פסיכומטרי ורק אז לימודים. זו לא הייתה אפשרות בכלל מבחינתה.

כשעלו הם הכירו כמה חברים מהגן של הבת הקטנה שלהם. אחת מהחברים הפנתה אותה מהרווחה לפרויקט להיטיב, מבית פתחון לב. "באותו הרגע אפילו לא ידעתי לאיזו עזרה אני זקוקה, לא הייתי זקוקה לכסף או משהו כזה והתקשרתי. ככה הכרתי את רחלי העובדת הסוציאלית, היא אמרה לי 'אנחנו יכולים לעזור בכסף, בבגדים', נתנה לי את כל האפשרויות. אמרתי לה אני לא צריכה כסף ובגדים, אני רוצה למצוא עבודה ולתפקד".

בזכות פרויקט להיטיב מבית פתחון לב, אולגה עשתה קורס פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, תרגלה את העברית שלה, רכשה ביטחון והכירה חברים. כשאולגה החליטה שהיא רוצה להתחיל בעסק של העיסוי, הם קנו לה את מיטת העיסוי: "זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה".

 

באמצעות העסק אולגה יכולה עכשיו לתת מתנה לבעלה - את האפשרות ללמוד כך שגם הוא יצליח להגשים את עצמו. "גם בעלי קיבל אפשרות לעזוב את המפעל כי אני עכשיו עובדת והוא יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות".

כעת, כשהיא מדברת עם חברים שנמצאים באוקראינה היא מבינה את ההרגשה והמצב שהם נמצאים בו. "אני שמחה מאוד שעלינו. אני עכשיו פה ואני יכולה להתפלל עליהם מפה".