ציפורי לילה

הינשופים הם לא מה שהם נראים / מתן גליק

כמו שהייתה אומרת העיתונאית הבכירה ג'ודי לוץ משהו (היא השתתפה באיזו תוכנית חדשות שאני זוכר מעורפל מימי ינקותי), מכה חדשה נפלה על המדינה. חברת הכנסת בעלת השם ההולם להפליא במקרה זה, רונית תירוש, הציעה להתקין ינשופים בכניסה למועדונים. הרעיון ברור ולכאורה גם די הגיוני: הינשוף זו חיה אדירה. הם נראים מצחיק והם גם הורגים עכברים. למה שמישהו לא ירצה ינשוף בכניסה למועדון שלו?

טוב, בסדר. זאת לא בדיחה טובה כל כך. מן הסתם מדובר ב"ינשוף", המכשיר שמגלה אלכוהול כשנושפים לתוכו. וזה כבר רעיון הרבה פחות מוצלח. בתור התחלה, כבר בעצם ההצעה יש סוג של אפליה. תירוש מציעה במפורש לאתר "בני נוער שיכורים בכניסה למועדונים". לא ברור לי בשביל מה לעשות את החלוקה הזאת (ובואו נשאיר לפעם אחרת את הדיון הגדול יותר על בני נוער ואלכוהול באופן כללי). אם כבר אתם לא רוצים שיכנסו אנשים שיכורים למועדון שלכם (זכות שצריכה להיות שמורה לבעל המועדון, ולא להיות מוכתבת מלמעלה על ידי הממשלה), אז אין אעפס – תחליטו שמי ששיכור לא נכנס, וזהו, בין אם הוא בן 17 או 50.

חוץ מזה, בכלל לא ברור למה זה המדד שצריך לכוון את המאמץ להפחית אלימות במועדונים. יש אנשים ששותים ונהיים אלימים. יש אנשים ששותים ונהיים רגועים ואפילו רדומים. אלכוהול בדרך כלל מקצין התנהגות שקיימת גם ככה. אז דווקא את המדד הלא אמין הזה אתם בוחרים לסמן? עדיף שתנסו קצת להסתכל על מי שאתם מעבירים בדלתות. יש עוד דרכים לקלוט על בן אדם שהוא אגרסיבי, מחפש צרות, או כל דבר אחר בסגנון. אבל כרגיל, מעדיפים ללכת על הפתרון הקל ופשוט לסנן לפי אלכוהול. בקיצור, עוד תוכנית שלא תביא לשום שיפור ותעלם כפי שהוצעה, ורק יתבזבז עוד קצת זמן ובטח גם עוד קצת דם.

שוף על הינשוף / צחי פיטוסי

בתור בנאדם שיש לו ראיית עולם סטריאוסקופית, אני דווקא לוקח את הצד של הקלאברים ומברך על כניסתם של הינשופים לתוך המועדונים. לפני שכולכם מסובבים את הראש בזווית של יותר מ-90 מעלות, כי "קלאברים צריכים ליהנות ואי אפשר לחגוג כשכל שנייה צריך לנשוף אדי אלכוהול", אני מתכוון גם לנמק. תבינו, חוק הינשופים נועד כדי להגן עליכם, לא כדי לבאס לכם את הערב.

היה יכול להיות הרבה יותר גרוע להרגיש בתוך אזיקיה של משטרת הכוהל העברית. תארו לעצמכם שהיה יוצא חוק שלמועדון נכנסים חצי מכמות האנשים שנכנסת אליו היום. הרי היעדר הצפיפות יכול למנוע עצבים ואלכוהול, אבל אז גם הולך לאיבוד אלמנט החיכוך או ריחו של בית שחי שעיר של בת-ימית עם מרפסת לחובבי הזא'נר, נכון? ותארו לכם שהיה יוצא חוק שבכל מועדון יהיה שומר על כל עשרה בליינים. איך אז הייתם מרגישים? בערך כמו דודו טופז לפני שהמציאו את הקומקום החשמלי.

בקיצור, כשיפסיקו לדקור אתכם ותפסיקו לראות את האחים הקטנים שלכם מתנדנדים בגנים ציבוריים, תבינו שהחיה שתמיד חיפשתם כשנתקעתם באות יו"ד ב"ארץ עיר" היא בכלל לא יונה, אלא ינשוף. אחר כך גם תתחילו לגדל כמה מהם בתוך כלובים או תלכו איתם עם סרט אדום ברחוב – אבל זה כבר טור של טל שפר, ממש לא שלי.