בין חומוס לחמאס

לדאבונו של עולם, פעם נוספת מצאתי זמן לחשוב. מצבה הסוער של הארץ, הן ביטחונית והן חברתית הוא שהעסיק הפעם את נפשי המיוסרת. באופן מוזר, קיימת אמביוולנטיות מודעת למדי ביחס לשכנינו ובני דודינו מקדמת דנא. מצד אחד (ע"ע) זעם, שנאה, פחד (חמאס). מצד שני, אנחנו מאוד נהנים מהתרבות (חומוס) שהם מציעים בשוקיהם המיוחדים והשוקקים.

איך הדברים עובדים בד בבד? (כל בד 10 ₪ למטר!!) יצאתי אפוא (נו, לאיפה?) למצוא את האמת שמסתירים מאיתנו. לגלות את המהות העמוקה של יחסי השכנות המשונים האלו. בעל כורחכם תסתפקו בכזבים. כזבים, לא הבנתם, תראו מה למדתי, זה מושג גיאופוליטי שמסביר בשטחיות לקונית יחסי שכנות אתנים עם קומפוננט לאומי. סתם. כזבים, שקרים, בדיות, חרטות, פתפותי ביצים.

עזרה מהאקדמיה

הפעם זכיתי לקצת יותר שיתוף פעולה מעולם האקדמיה, וזכיתי לליווי צמוד של ממש ממשרדו של ד"ר חיים צנובר אל מחוץ לשערי האוניברסיטה! אלכס וגרגורי ממש החזיקו בי. הם אהבו להיות קרובים אלי. הפעם גם נזהרתי, והסתפקתי בשליחת אסאמאס בלבד לד"ר. מה הוא החזיר? זה אישי. כלומר, הוא לא התייחס, אבל לא התייחס באופן אישי. איש חם ולבבי הוא הד"ר.

בצר לי, הייתי חשוף בבדידותי כמו באותה פלישה לנורמנדי. קיבתי אילצה אותי להתחיל מהטוב, החומוס. ובכל מקרה, מסתבר שאין אוטובוסים לעזה. לאלו מכם שנדרשו ע"י אלמונים ללכת לשם, רק דרך מצרים. החומוס. איזה דבר מוזר זה חומוס? איך חשבו על זה בכלל? מה זה השם הזה? יש גם בורוד? אני יכול גם? לא? למה?

מי, מי הגאון שהסתכל על הקטניה המופלאה הזה וחשב לעצמו:
- "אשרה במים את הגרגירים למשך הלילה"
- "אבשל אותם עד שיתרככו"
- "אטחן אותם ואוסיף לזה מים תבלינים שמן זית שום וטחינה"

"בטח יצא לי נהדר", הוא אמר, וצדק. מי זה הוא? גם את זה אצליח לבדות בשורות הבאות:

השורות הבאות

הכל מתחיל בכוש, פרבר קטן ליד מרואה הבירה, בערך 170 שנה לפני התקרית עם המן. סוחר עני חי לו שם, וסבל דרך קבע מהטרדות מצד העוללים החשוכים שראו בו מושא קל ללעג, על שום גיבנתו ששיוותה לו מראה ממש מצחיק!!! והקול הצפצפני שלו, הורג אותי שהוא מדבר, ואיך שהוא צלע!!! גדול, חבל שלא היה אז יוטיוב.

בכל מקרה, הוא המציא את החומוס.

מאז, קפאנו על שמרינו, ולא מצאנו שום שימוש נוסף לחומוס. היו נסיונות להפיק ממנו אנרגיה לטילים, תחמושת לרוגטקה, לשלב אותו בטלפונים סלולרים, בתעשיית המתכת ובעולם הבידור. לצערנו, שלמה ארצי נכנס לעולם הבידור. ואת החומוס אנחנו רק אוכלים, שזה לא לצערי בכלל. בהשראת כל האינפורמציה שאספתי עשיתי כמה ניסויים בעצמי. לא, לא בחומוס. ב ע צ מ י . המסקנות:
1. אני לא אלרגי לדבורים
2. אני לא חסין אש.
3. ואפילו לא מלהבה קטנה.

יש להכתיר את מורתי מכיתה ב' לאורקל, היא לפני כולם הרגישה בזה! היא ידעה בכל ליבה ומוחה שאני לא יוצלח! שלא יצא ממני דבר! אחחח, היא הייתה אישה נבונה. נבונה, אבל קצת איטית, הפיטבול מהיר ממנה. וגם מהד"ר.

שלא תבינו לא נכון, בכיף הייתי ממליץ לכם על חומוסיה ממש ממש טובה שאני מכיר, אבל אני פשוט חרד מהסיכוי שאגיע לשם רעב ואאלץ להמתין בגללכם בתור. לא, לא אדוני. זו אינה הסיבה שבגינה אין לי חברים, זו אחת מכמה.