מה ההבדל בין הרמת סינוס והשתלת עצם?

הברגת שתל דנטלי מצריכה כמות עצם מספקת כדי שיהיה לשתל בסיס יציב ואיתן. במקרים שיש חוסר בעצם, יש צורך לעבות את העצם ולהעניק מקום ונפח מספיק לעצם. פנינו אל ד"ר אלכסנדר פוזדייב, בעלים של מרפאת שיניים ד"ר אלכסנדר בקרית אונו ובעל ניסיון רב שנים בשיקום הפה ובטיפול בחולים בסיכון גבוה, על מנת שיסביר לנו על ההבדלים בין הרמת סינוס לבין השתלת עצם.

הרמת סינוס – באופן רגיל כשהשיניים קיימות, הן שומרות על העצם סביב השורשים. כשמתבצעת עקירת שן טוחנת עליונה או קדם-טוחנת, גובה העצם יורד לעיתים קרובות. ייתכן שהסינוס המקסילרי גדל וכמות העצם הזמינה מצטמצמת. במצב כזה יש צורך לעבות את העצם, כדי שהשתלים שיוברגו פנימה יחזיקו מעמד לאורך זמן.

פעולת הרמת סינוס מתבצעת כהכנה להשתלת שיניים בלסת העליונה, באוזר הסינוסים. המטרה היא להגביה את רצפת הסינוס, כדי ליצור מרווח ולפנות מקום לנפח עצם שיספיק להרכבת השתלים. בהליך הכירורגי משתיל רופא השיניים עצם או תחליף עצם, בין הסינוסים לבין הלסת העליונה, בחלקה האחורי. ההשתלה מייצרת בסיס מוצק שבו יושתל השתל. בהליך הרמת הסינוס מבחינים בין שני סוגים: הרמת סינוס – סגורה, והרמת סינוס פתוחה . ההליך המתאים למטופל נקבע לאחר אבחון יסודי ומקיף שמקיים רופא השיניים.

בהרמת סינוס סגורה, מחדירים את תחליף העצם לאזור ריצפת הסינוס במקום של השן החסרה. בהרמת סינוס פתוחה, פותחים פתח בחלל הפה, בלסת העליונה, ומשם מחדירים את תחליף העצם לרצפת הסינוס. השתלת עצם – נועדה להגדיל או לחדש את העצם בחלקים שונים של הלסת, לאו דווקא באזור הסינוסים. פעולה כירורגית זו מתבצעת כאמור, כשאין מספיק  נפח עצם לשתלים דנטליים. על מנת לזרז את תהליך חידוש העצם נעשה שימוש בחומרי עצם תחליפיים, כמו רקמת עצם מבנק רקמות אנושי  או מרקמות של בעלי חיים, או מחומרים סינתטיים. טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות כיום לזרז את תהליך יצירת העצם בלקיחת דגימה מדמו של מהמטופל והעברתה למכשיר מיוחד היוצר  מהפיברין והטסיות ג'ל שהרופא מחדיר אותו  לאזור הניתוח (PRF). חומרי העצם התחליפיים ממריצים את הצמיחה של רקמת עצם חדשה על ידי הגוף ופועל ים כפלטפורמה שסביבה העצם החדשה יכולה לצמוח. חומר השתלת העצם עצמו מתמוסס  כאשר רקמת העצם החדשה ממלאת את החלל.

בשני המקרים, גם בהשתלת עצם וגם בהרמת סינוס ההליך מתבצע תחת הרדמה מקומית, או תחת טשטוש ואורך בין חצי שעה עד שעה, כשמדובר בהשתלת עצם לשתל אחד.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח, המטופל עלול לסבול מכאבים קלים, ייתכן שיהיו שטפי דם וקצת נפיחות. כל אלה יחלפו בתוך שבוע עד עשרה ימים. תהליך הריפוי, שבמהלכו תיבנה עצם חדשה יכול לארוך בין 6 – 9 חודשים.

ההליכים הכירורגיים הללו דורשים מיומנות רבה וותק של שנים ארוכות.  ד"ר אלכסנדר, רופא שיניים עם ניסיון רפואי של יותר משלושים שנה. מתמחה בשיקום ובכירורגיית הפה, מטפל בטכנולוגיות המובילות בתחום רפואת השיניים, ומשתמש בחומרים הדנטליים האיכותיים ביותר.

מהם הגורמים לאובדן עצם?

אובדן עצם יכול להיגרם מכמה סיבות:

דלקות חניכיים – פלאק חיידקי ואבנית מפרישים רעלים שמכרסמים ברקמת העצם העוטפת את השיניים. ככל שהדלקת מתקדמת, אובדן העצם מחמיר עד שנותרת תמיכה מועטה או שלא נותרת תמיכה כלל לשיניים. תהליך זה גורם בסופו של דבר לאיבוד שיניים.

נסיגת חניכיים  –  שמתרחשת כתוצאה ממחלות חניכיים, ועלולה לגרום לאיבוד שיניים.

מחלות כרוניות - מחלות כמו סוכרת עלולות לפגוע בחניכיים, ובהמשך לגרום לאבדן שיניים.

עקירת שיניים – לאחר עקירה, אם אין טיפול של השתלת שן, קיימת נסיגה של העצם עד לדלדולה

בכל המקרים הללו העצם העוטפת את השיניים מתדלדלת מכיוון שהיא זקוקה לגירוי מלחץ הנשיכה והלעיסה כדי לשמור על נפחה וצפיפותה. כאשר שן חסרה, לחץ זה נעדר והעצם מתמוססת בהדרגה.

כך קורה גם כשיש שן לא מיושרת, מכיוון שהיא לא באה במגע עם השיניים בקשת הנגדית בזמן לעיסה או נשיכה, ובכך מופחת הלחץ על השיניים הנחוץ לשמירה על העצם סביב השן.

על מנת להימנע ממצבים של אבדן עצם, חשוב לשמור על היגיינת הפה ולא לוותר על הגעה לרופא השיניים ולשיננית אחת לשלושה חודשים