דובי לא לא: כך נתמודד כשהילד מסרב לכל בקשה שלנו

לכל ילד מגיע השלב שבו הוא מסרב לעשות כל דבר שנבקש ממנו, אפילו הבסיסי ביותר. הם אומנם עושים לנו דווקא, אבל לא מהסיבות שאתם חושבים, ואחרי שנבין למה נדע איך לצלוח את המצבים האלה בשלום

ילדה ואמא בשיחה
אל תוותרו על החוקים של הבית, אבל תנו להם מקום | צילום: Shutterstock

התינוק המתוק שלכם לובש את הבגדים שקניתם לו, אוכל ומתקלח בשעות שהגדרתם לו, וסך הכול אתם מרגישים תחת שליטה מלאה, אבל בוקר אחד קמתם ומצאתם פעוט מרדן שאומר לכל הצעה שלכם לא! אז איך זה קרה ולמה זה כל כך חשוב להתפתחות שלהם?

בוא לאכול! בוא להתקלח! בוא להתלבש! לא, לא ולא!

להיתקל בכזו סרבנות ומרדנות נותנת תחושה שעושים לנו דווקא. אז כן, עושים לנו דווקא, אבל לא מהסיבות שאתם חושבים. הילד שלכם לא עושה לכם דווקא כדי לעצבן אתכם, ובטח לא כדי להראות לכם שהוא נותן פה את הטון, לפחות לא באופן שאתם חושבים עליו. הצורך לדחות אתכם ואת הבקשות שלכם נובע מחלק חשוב בהתפתחות שלהם, בו הם מגדירים את עצמם כישות נפרדת מכם, אחת כזו עם דעות ועמוד שדרה פרטי שלהם.

הרי אתם אלה שמחליטים להם על הכול מהיום שהם מגיחים לעולם, החל מלבוש ועד הרדמה, וכחלק מההתפתחות שלהם הם מתחילים להבין שיש אותם ואת הרצונות האישיים שלהם, שלב בו הם מבינים שהם לא חייבים לקבל כל החלטה שלכם, גם הבסיסית ביותר.

אז אתם, שכל כך רגילים להיות בשליטה מלאה, מבינים שיש פה מישהו שמנסה לקחת את הטון ולהרגיש את השליטה שהייתה עד עכשיו בידיים שלכם, לא מצליחים לעכל את השינוי, והילד שמולכם לא מוכן שייקחו לו את מי שהוא. ואז נוצר סחרור שאתם לא מצליחים לעצור, ומערכת היחסים שלכם מתחילה להיראות כמו מאבק, מי מנצח ומי אומר את המילה האחרונה. בעזרת שלושה דברים תוכלו להתמודד עם המצב המורכב הזה.

כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":

פחות פקודות

כל מה שאנחנו צריכים כדי להצליח לשחק איתם את המשחק הזה הוא פחות לתת פקודות ויותר לייצר שיח. זה לא הופך אתכם לפחות מחנכים או יותר רכים, וגם אם תהיו רכים זה לא בהכרח צריך לבוא על חשבון חינוך.

אתם יכולים לבקש מהילד שלכם לעשות משהו בלי שיהיה מקום לוויכוח, אבל הדרך בה הוא יגיב תלויה בצורה שתגישו לו אותה, וכשילד רוצה לפתח את הזהות שלו הפקודות שלכם מתנגשות עם הרצון הזה.

ילדה מסמנת לא
איך נתמודד כשהילד מתנגד לנו כל הזמן | צילום: Shutterstock

אופציות

כשהסיטואציה מאפשרת, תפרסו בפניהם את האופציות במקום לקבל עבורם החלטה נחרצת. אם זה כשמתלבשים תתנו להם לבחור בין שתי הופעות או לפני ארוחת הערב תשאלו אותם מה היו מעדיפים בין שתיים - שלוש מנות שאתם יכולים להכין עבורם. כך לא תשאירו את השאלה פתוחה אבל תתנו להם את האפשרות לבחור ממה שניתן להם ומקובל עליכם.

הסברים

הילדים שלנו צריכים להרגיש שיש להם דלת, שהרצונות והדעות שלהם משחקים תפקיד במשפחה ובמערכת יחסים בינינו, וכשאנחנו רק נותנים פקודות, בלי הסבר ובלי מקום לשיחה הם מתקשים להבין מי הם בכל הדינמיקה בבית. אם נאפשר לעצמנו להיות קצת גמישים איפה שאפשר ולהקשיח רק איפה שלא, נבין שמדובר פה בבני אדם שגידלו רצונות וצורך לזהות עצמית, תכונה שאנחנו רק רוצים לפתח ולהעצים, ואם כל מה שנעשה זה להתנגח בהם, נכבה את התכונה הזו שהם מנסים לבנות, אותה תכונה שתשרת אותם בתור אנשים בוגרים.

כהורים, אופן התפקיד שלנו והדינמיקה עם הילדים משתנה כל הזמן, ההורות שלנו צריכה לגדול ולהשתנות ביחד איתם, לא רק כדי שנהיה הורים טובים יותר, אלא כדי שנגדל ילדים שיודעים מי הם ומה הם רוצים מעצמם ומאחרים.

 

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך