אם אתם רוצים שהם יקשיבו לכם - תדברו איתם בגובה העיניים

כמה פעמים שמעתי הורים שאומרים לי "אבל אני מדבר איתו בגובה העיניים, אם נדבר אליו כמו בוגר הוא ירגיש מחויבות להתנהג כמו בוגר".

תחילה, אם אתם רוצים לדבר איתו בגובה העיניים, תתחילו מלהתכופף לגובה שלהם. אף אחד לא אוהב שמדברים אתו מגבוה. זו נקודת פתיחה מלחיצה שדורשת עמדת התגוננות. אחרי זה הימנעו משימוש במילים גדולות, הם לא שם. כשאתם מתחילים שיחה עם ילד קטן, צאו מנקודת הנחה שהמוח שלכם הבשיל ומבין את התמונה הגדולה ושלו בתהליך עבודה.

תדמיינו שיש פאזל ענק וברובו בנוי, זו המחשבה וההבנה שלכם, אבל אצלם חסרים עדיין המון חלקים שיושלמו עם השנים, ואתם צריכים להיות שם ולשקף להם את אותם חלקים חסרים כדי שייווצרו בצורה מדויקת ככל הניתן. המוח שלנו מבשיל באופן מלא רק באמצע שנות ה-20 ועד אז עובר התפתחות מאסיבית בכל שנה שעוברת, אבל המשמעותית ביותר היא בשנים המוקדמות ושוב בגיל ההתבגרות. כאן מתחילים הפערים ביניכם, פערים שאפשר לגשר אם רק נלמד את הדרך לגשת אליהם.

אתם משוכנעים במה שאתם אומרים, מסבירים להם שככה לא מתנהגים או שזו לא דרך שמכבדת אתכם, אבל הם לא מבינים בכלל מה אתם מנסים להגיד להם, כי מי זה מכבד ומה זה אומר שככה לא מתנהגים? בשבילם זו שפה שהם לא מכירים. מבחינתם אמרתם כמה מילים גבוהות שהם בכלל לא יודעים מה המשמעות שלהם, התנשאתם עליהם קצת והמשכתם הלאה.

הדרך להגיע לילד היא דרך הרגש והיחס האישי, וככל שנדע איך לגשת ולדבר איתם ככה נוכל לטפל בכל הסיטואציות שפוגשות אותם במהלך היום, לאפשר להם לשתף אתכם בדברים שעברו עליהם בזמן שלא הייתם לידם ולייצר שיח. אבל אתם חייבים לדבר איתם בגובה העיניים, בגובה העיניים שלהם, לא שלכם.

גם שאנחנו מסתכלים על הגישה בצורה החיובית, כשאתם מנסים להרים להם ולהגיד כמה אתם מעריכים את המעשה שהם עשו, הם באותה מידה לא יבינו את העוצמה שניסיתם להעביר להם אם לא תשקפו אותה בצורה שהם מכירים. הם לא מדברים במילים כמו הערכה, מוסר או אמון ולכן נצטרך לשקף להם גם את המעשים הטובים במילים פשוטות, בהסבר ספציפי מאוד על מה הם עשו שגרם ללב שלכם לחייך.

תדברו איתם פשוט, תשתמשו במילים מהיום יום שלהם, ושתרצו ללמד אותם מושגים כמו אכזבה, אמון ויכולות תצטרכו לחכות לסיטואציה שאכזבה אותם ולשקף להם במילים איך מרגישה האכזבה או כל רגש אחר שתפס אותם באותו הרגע ולתת לו את השם המתאים.

בהתחלה הם עדיין לא יבינו מה אתם מברברים, אבל אם תישארו עקביים ותמשיכו לשקף להם את התחושות שלהם פעם אחר פעם, הם ילמדו לדבב את השפה הרגשית ולהבין את המשמעות של המושגים הרגשיים דרך התחושות שהם חווים על עצמם ודרך עבודה משותפת שלכם איתם.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך