לכל ילד יש את הקצב שלו - אז למה אנחנו כל כך ממהרים שהם יתפתחו?

תינוקות וילדים מתפתחים בקצב מהיר ובכל התקופה הזו הם עושים המון דברים שאנחנו לא בהכרח מבינים את הסיבה להם ומתנהגים בצורה שלפעמים אנחנו משליכים על החינוך שלנו. אז למה כשאנחנו מחביאים מהם משהו הם בטוחים שהוא פשוט כבר לא קיים? ולמה הם מכניסים כל דבר לפה בכזו עקשנות? ומה גורם להם לתקשר עם זרים בלי לחשוש? הגיע הזמן לדבר על הסיבה שבגללה כל הדברים האלה קורים ואיזו חשיבות יש להם על ההתפתחות של הילדים שלנו.

ז'אן פיאז'ה היה פסיכולוג שוויצרי שתרם המון להתפתחות והפסיכולוגיה ההתפתחותית והקוגניטיבית, וכחלק מפועלו פיתח תיאוריה בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית. לפי התיאוריה של פיאז'ה בני אדם צריכים לעבור 4 שלבי התפתחות קוגניטיבית כדי להגיע לאינטליגנציה אנושית מלאה.

השלב הראשון - הסנסורי מוטורי

שלב שמתחיל בגיל לידה ומסתיים בגיל שנתיים. בשלב זה התינוק מתפתח דרך חוויות ותנועות של חמשת החושים. המוח שלהם רואה, שומע, מריח, טועם וחש בעוצמות הגבוהות ביותר. זה גם השלב בו הקשרים במוח נוצרים בכמויות הגדולות ביותר. השלב הזה מתחיל מפעולות רפלקסיביות שאיתם תינוק נולד וממשיך דרך הרגלים שהם מסגלים לעצמם.

לקראת גיל 4 חודשים, תינוק מקבל מודעות לסביבה שלו מעבר לעצמו ולאחר מכן גם עושה דברים באופן מכוון, כמו לגשת לצעצוע ולשחק איתו.

אבן הדרך המשמעותית ביותר בשלב הזה היא ההבנה של חפצים קבועים. זאת הסיבה למה כל כך חשוב לשחק איתם מחבואים, להתחבא או להחביא בובה מאחורי השמיכה. כי באמצעות החוויות האלה הם יוכלו לפתח את ההבנה של חפצים קבועים גם שהם מחוץ לטווח הראייה שלהם ולא לחשוב שאם החבאתם מתחת לשמיכה אובייקט אז הוא לא קיים יותר.

בשלב הזה כל דבר מעניין אותם, הם רוצים להריח, לשמוע את כל הצלילים שיש לעולם להשמיע ולטעום את כל המרקמים האפשריים. בשלב הזה הם לא מפחדים מזרים ואפילו יחייכו ויתעניינו בהם, כי זהו שלב החקר והלמידה, הפחד עדיין לא מנהל אותם.

השלב השני - הקדם אופרציונלי

שלב שמתחיל בגיל שנתיים ומסתיים בגיל שבע. זה השלב בו הדימיון בשיאו. הילדים מאנישים חפצים והמחשבות שלהם אינטואיטיביות. היכולות הקוגנטיביות שלהם עוד לא בשלות ונשענות על תפקוד סמלי מכיוון שהם לומדים בשלב הזה שמילים, תמונות ומחוות הם סמלים למשהו אחר.

עד גיל 4 הם לא יצליחו להבין את הקונספט שלכל אחד יש השקפת עולם משלו. לקראת גיל 4, הילדים שלנו מתחילים לשאול אותנו כל שאלה אפשרית, מתקילים ומשאירים אותנו ללא תשובות בחלק מהפעמים. מטח השאלות הזה מגיע בגלל שהם מבינים שיש להם ערמות של מידע במוח, אבל הם לא יודעים איך לגשת לכל המידע הזה ולעבד אותו.

השלב השלישי - האופרציה הקונקרטית

שלב שמתחיל בגיל 7 ומסתיים בגיל 11. זה השלב שבו היגיון ולוגיקה נכנסים לתמונה. הילדים שלנו יתחילו לפתח ניתוח קונקרטי כמו מיון חפצים בסדר מסוים, ויבינו לוגיקה שלא הבינו לפני כן, כמו אם נשפוך מים מכוס אחת לכוס גדולה יותר, הכמות לא תשתנה.

זה הגיל בו תיאוריית התודעה שאחראית על האמפתיה והבנה שיש לאחרים השקפת עולם שונה משלהם, מבשילה באופן מלא.

השלב הרביעי - האופרציה הפורמלית

שלב שמתחיל בגיל 12 ומעלה. השלב שבו מתחיל גיל ההתבגרות. הגיל בו ילדים מסוגלים לחשוב על הדברים בצורה הגיונית לגבי נושאים מופשטים ואירועים תיאורטיים. מושגים כמו הצלחה וכישלון, אהבה ושנאה מקבלים הבנה עמוקה יותר.

זה הגיל בו הילדים שלנו מקבלים הבנה עמוקה יותר על הזהות והמוסר שלהם וגם לגבי הסיבה שאנשים מתנהגים בצורה שהם מתנהגים וכך הם הופכים להיות גם בעלי חמלה. זה הגיל שבו הם יכולים לעשות פעולות מתמטיות וללמוד נושאים מורכבים. ההתפתחות המוסרית שלהם מגיעה כתוצאה מההתפתחות הקוגניטיבית שלהם.

אז לפני שאנחנו ממהרים לדאוג שיתפתחו ויגיעו להישגים, לפני שאנחנו תוהים מה עשינו לא נכון שהם מרשים לעצמם להתנהג בצורה שהתנהגו, עלינו לקחת בחשבון את השלב התפתחותי שהם נמצאים בו ולדעת איפה גבול קצה היכולת בהתאם לגיל שלהם.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך