חינוך מגיע עם הצבת גבולות - אבל איך נדע איפה לשים גבול ומתי בכל זאת לאפשר?

אנחנו נורא רוצים לחנך את הילדים שלנו בצורה הטובה ביותר, אבל במקביל גם רוצים להכיל ולאפשר, ולפעמים מרגיש שזה בא אחד על חשבון השני ולא בטוח מה הכי נכון.

כמה פעמים ניצבנו מול הדילמה, אם הוא הגזים או שזה אנחנו שפשוט לא מאפשרים מספיק? הוא רצה להתחפש היום לגן אבל בכלל ראש השנה וצריך לשים חולצה לבנה, והיא רצתה לאכול פלפל למרות שהסברנו שהוא חריף, ובאינסטינקט כשמשהו קצת יוצא מהמשבצת אנחנו מיד מסרבים. אבל האם יש לנו מקום לאפשר בלי לדרוך על החוקים שהגדרנו?

הרבה פעמים הם מבקשים מאיתנו דברים שלא כתובים בספר החוקים של הבית, דברים שנמצאים שם ליד, מגיעים עם המצאות חדשות ויצירתיות, ואז אנחנו צריכים לבחור דרך, לאפשר ולתת להם להתפרע או להיצמד למה שאנחנו מכירים ולסרב.

כשאנחנו מגדירים עד כמה אפשר למתוח את הגבול ולהיענות לבקשה, אנחנו צריכים להתייחס לכמה פרמטרים עיקריים:

האם המעשה עלול לגרום לנזק?

שאנחנו מציבים גבולות, אנחנו עושים זאת למען החינוך שלהם אבל גם למען הבטיחות שלהם. אם אנחנו לא מרשים לקפוץ על הספה, אנחנו בעיקר חוששים שהם יפלו וייחבלו. אז כשהם מגיעים עם בקשה חדשה, כזו שטרם הגדרנו, עלינו לחשוב קודם כל מה גודל הסיכון והאם הוא קיים ורק לאחר מכן לקבל החלטה.

יותר מדי סירובים יהפוך אותם למרדנים

היצר של ילד הוא לחוות ולהתנסות, וכשאנחנו מסרבים לכל דבר, גם כאלה שלא יגבו מחיר, אנחנו מכבים להם את הרצונות, כתוצאה מכך הילד שלנו יפנה לאחת מהדרכים, או להיסגר או למרוד. גם הילדים הממושמעים ביותר, בסופו של דבר יצטרכו לממש את הצורך הזה בהתנסויות וחוויות, ואנחנו לא רוצים לייצר להם חסכים, לכן עלינו לבחור בקפידה את הרגעים בהם אנחנו עוצרים, וגם את אלה שאנחנו מאפשרים ונשארים ההורים המכילים.

האם זה בא על חשבון גבול ברור?

הילדים שלנו מרגישים מתי אנחנו אסרטיביים ומתי ותרנים ויוכלו לכופף אותנו למרות שאמרנו לא, וכשהם רוצים לעשות משהו שאנחנו נוטים לסרב לו, פשוט כי זה לא מה שציפינו שיעשו, עלינו לחשוב היטב אם זה בא על חשבון אחד הגבולות שהצבנו או שזה עוד אחת מחוויות החיים שלהם.

גבולות הם דבר הכרחי לתפיסת העולם, ליציבות ולביטחון שלהם. הם נולדים לעולם שמבחינתם הכל אפשרי, והתפקיד שלנו הוא לכוון אותם ולא לתת להם ללכת לאיבוד. כשאנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים שליטה על הילד שלנו, זה סימן שלא הצבנו גבולות ברורים עבורם, מצב שיכול לסכן אותם וגם להשפיע על המוסר שלהם כשיגדלו ועל היחסים בינינו, והמשחק בין גבולות להכלה, בין שחרור לאחיזה, הוא משחק עדין מאוד שנמצא שם בכל רגע נתון.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך