שלום כיתה א': כך תכינו את ילדכם לקראת המעבר הגדול שבפתח

המעבר מגן חובה לכיתה א' הוא אחד המעברים הכי מרגשים ומטלטלים עבור ילדים. לכם ההורים יש תפקיד משמעותי ביכולת להפוך את המעבר הזה לקל ונעים יותר עבורם. כך תעשו את זה נכון

שלום כיתה א'
שלום כיתה א' | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בסוף כל חופש גדול אורב לו מעבר למסגרת חדשה. אחד המעברים המרגשים והמטלטלים ביותר בחיי כל הורה הוא העלייה של ילדו מגן הילדים לכיתה א'. לצד השמחה, ההתרגשות והציפייה, הורים רבים תוהים באיזו מידה הילד או הילדה שלהם מוכנים לבית הספר, בשלים למסגרת החדשה ומה הם יכולים לעשות כהורים כדי להבטיח את הסתגלותם והצלחתם.

פעמים רבות המעבר של הילד מהגן לבית הספר מהדהד ומפעיל אצל הורים רבים זיכרונות ורשמים לא מודעים מהתקופה בה הם עצמם היו ילדים וילדות צעירים. נסו להיזכר בחוויות אלה ולשאול את עצמכם באופן הבסיסי ביותר: "אילו זיכרונות וחוויות יש לנו מהמעבר מהגן לכיתה א'?" או "האם היה לנו קל או קשה לרכוש חברים חדשים?". חווית אלה מעצבות במידה רבה את הרגשות והעמדות שלכם ביחס לבית הספר. מודעות עצמית גבוהה יכולה לסייע לכם בנטרול עמדות שליליות. מה עוד ניתן לעשות כדי להכין את ילדנו לקראת המעבר למסגרת החדשה?

כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":

שלום כיתה א'
שלום כיתה א' | צילום: נתי שוחט, Flash 90

היו קשובים

לאורך החופשה ולקראת היום הראשון בבית הספר, מומלץ לערוך מספר שיחות עם הילד או הילדה ולעודד אותם לשתף אתכם ברגשותיהם לקראת המעבר הצפוי. אם הילדים מבטאים עצב, חשש, לחץ או דאגה, חשוב לתת להם להביע רגשות אלה, לא לנסות לטשטש או לבטל אותם. זו הזדמנות לברר בעדינות וברגישות ממה הם מודאגים או מה מטריד אותם.

תנו לילד להציע פתרון

במקום להציע פתרונות בזק, או לעוץ עצות מבלי שהתבקשתם, נסו לבדוק יחד עם הילד או הילדה מה הם חושבים שיכול לעזור להם. במקרים רבים, תמצאו את עצמכם מופתעים מהתבונה, התושייה והחשיבה היצירתית שלהם. כאשר אנו מאפשרים לילד למצוא פתרון בכוחות עצמו אנו משדרים לו מסר רב עוצמה שילווה אותו: "אנחנו סומכים על התבונה ועל התושייה שלך; יש לך את הכוחות להתמודד עם מצבים לא פשוטים". במקרה של ילדים צעירים או כאלה שמתקשים למצוא פתרון בכוחות עצמם, אפשר לבחון ביחד איתם מספר אפשרויות ולתת להם לבחור את הדרך המועדפת עליהם.

נסו קריאה משותפת

דרך נפלאה לייצר שיח רגשי עם ילדים וילדות צעירים על מעברים היא באמצעות קריאה משותפת בספרים העוסקים באופן ישיר במעבר לבית הספר או באופן עקיף במעברים ופרידות. קריאת הספר מאפשרת לנו, ההורים, לייצר "מרחק בריא" בין הילד והסיטואציה המלחיצה על ידי דיון בחוויה של ילד אחר עם חוויה דומה, ובהדרגה להתקרב לעולמו הרגשי של הילד הפרטי. דוגמאות לספרים נהדרים העוסקים באופן ישיר במעבר לבית הספר הם: "ספרו לי על כיתה א'" מאת הדס כוכבי, "אני בהחלט קטנה מידי לבית הספר" מאת לורן ציילד (תרגמה מאנגלית: אבירמה גולן), ו"סבא הולך לכיתה א''" מאת חנה זוהר.

הציעו חפץ מעבר או טקס פרידה

יש ילדים וילדות שימצאו נחמה ב"חפץ מעבר" שיאפשר להם להיזכר בהורים ברגעי קושי ומשבר במסגרת החדשה. כך, למשל, אפשר לענוד על היד של הילד או הילדה "צמיד של אהבה" או להטמין בתיק שלהם מחזיק מפתחות עם תמונה משפחתית או מכתב מעודד מאימא. הילדים יוכלו לנגוע בצמיד, להתבונן בתמונה או לקרוא את המכתב בכל פעם שירגישו מצוקה או קושי, ולשאוב מהם כוח. אפשר גם להחליט ביחד עם הילדים על טקס פרידה בכל יום: נשיקה ונפנוף לשלום, לחיצת יד סודית, דקלום מיוחד ועוד.

הנגישו מידע על המסגרת החדשה

במהלך השיח עם הילד או הילדה חשוב להנגיש להם מידע על המסגרת אליה הם עוברים: דמויות משמעותיות אותם יפגשו, המבנה, לוחות הזמנים במסגרת החדשה, חברים חדשים, וכדומה. כדאי לשקול לבקר ביחד עם הילד בבית הספר לפני המעבר למסגרת החדשה.

כל מעבר טומן בחובו כוחות ואיומים, אתגרים והזדמנויות. חשיבה משותפת עם הילד או הילדה על פתרונות מוסכמים ומתן אפשרות לילד או לילדה לבחור את האפשרות המועדפת עליהם הן דרכים חשובות לחיזוק הביטחון העצמי והמסוגלות העצמית שלהם. אמונה בילד או בילדה הפרטיים ובצוות החינוכי ושיתוף פעולה עם בית הספר הם המפתחות להסתגלות מהירה של הילדים והילדות ולהצלחתם בבית הספר.

הכותבת היא ראש התוכנית ללימודי תואר ראשון לחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי- וינגייט, יועצת חינוכית וארגונית