גישור למתגרשים: חשוב שתכירו את הנושא

הליכי הגירושין בישראל הופכים לשכיחים יותר ויותר כשאחד משלושה זוגות מתגרש. מטבע הדברים, הליך גירושין אינו קל לאף צד, הוא כואב ועתיר אמוציות. באמצעו של ההליך עומדים ברוב המקרים, ילדים שטובתם חשובה לשני הצדדים ואולם, לא פעם במסגרת ההתנצחות של הוריהם בערכאות הילדים מוצאים את עצמם ב"קו האש" וככלי מיקוח. ההליכים בערכאות גובים מחיר כספי ונפשי כבד מכל צד וברוב המקרים נמשכים שנים, מלובים לא פעם בידי עורכי דין וכוללים בחובם תסקירי פקידי סעד, מומחים, אקטוארים ורואי חשבון ולעיתים רבות גם כונסי נכסים, אשר כולם עולים לצדדים והרבה. לא בכדי עם השנים, הפך מוסד הגישור כמוסד אלטרנטיבי לאלו ובעיקר בסכסוכים משפחתיים, ליותר ויותר פופולארי.

מהם היתרונות של הליך גישור על פני התדיינות בבתי משפט ובתי דין?

הליך הגישור זול יותר

הליך הגישור זול יותר מניהולם של הליכים ארוכים בבית משפט ובית הדין: פניה לבית משפט או בית דין כרוכה בתשלום שיכול בקלות להגיע לעשרות אם לא מאות אלפי שקלים לכל צד בייחוד כשמדובר בתביעות גירושין. במסגרת זו נכללים תשלום רב לעורכי דין, אגרות ותשלומים נוספים שמתווספים תוך כדי ההליך דוגמת: תשלום לרואה חשבון מומחה, לאקטואר, לשמאי, לכונס נכסים ולמומחים נוספים שממנה ביהמ"ש. הליך גישור בניגוד לכך, עולה בדרך כלל בין 300 ל-1,000 שקל לשעה (פלוס מע"מ) ומסתיים בממוצע אחרי מס' מפגשים לא רב. באמצעות הליך גישור בסיועו של מגשר מוסמך, ניתן להגיע לפתרון מחלוקת אחרי שכל אחד מהצדדים שילם פחות ובהרבה. עבור מי שסיימו הליכי גירושים קשים והוציאו במהלכם עשרות אם לא מאות אלפי שקלים - מדובר בפער משמעותי וקרדינאלי.
הליך הגישור מהיר יותר
הליכי גירושין בערכאות השונות על פי רוב נמשכים זמן רב ואינם תלויים בצדדים כי אם בעומס בבתי המשפט ובזמנם המוגבל של השופטים והדיינים. עקב העומס הרב שמוטל על המערכת ולנוכח אילוצי לוחות זמנים של הצדדים ובאי כוחם, סיום הסכסוך יכול לערוך מספר שנים והרבה מעבר לזמן שדרוש לצורך פתרון הסכסוך. הליך גישור במשפחה ממוקד ומאפשר בניגוד לכך ובמקרים המתאימים, להגיע בזמן קצר יותר של מספר מפגשים בלבד לפתרון ולהסכם כולל.

הליך פחות "מלוכלך"

לא ניתן להתעלם מכך, שתביעות משפטיות מלוות על פי רוב בהשמצות של כל צד את משנהו, צווים משפטיים שנכפים על הצדדים ולעיתים גם תלונות פליליות. עוד לפני שניסו הצדדים לדבר האחד עם האחר, הם מוצאים עצמם משסים האחד באחר ועם עורך דין שכותב עבורם כתב טענות ארוך, מפורט ומכפיש. מיד לאחר מכן נשלח כתב טענות מהצד שכנגד בו טוען הצד השני את כל מה שטענו עם עוד קצת הכפשות ומכאן קצרה הדרך לתחילתה של מלחמה משפטית ארוכה שאיש לא יכול להבטיח מה יהיה בסופה.
דברים אלו נמנעים לחלוטין כאשר צדדים מגיעים להליך גישור המתנהל בהסכמה וככל הניתן ברוח טובה כשהצדדים הם אשר מנהלים את ההליך וההסכמות המושגות בו באמצעות מגשר מקצועי.

הזדמנות לומר הכל

הליך גישור להבדיל מהליך משפטי מאפשר לכל צד את מלוא הזמן הנדרש ורצוי לו להביע את דעתו ועמדותיו הן במפגשים משותפים עם הצד השני ויחד עם המגשר והן במפגשים פרטניים ואישיים עם המגשר (מפגשים שאין ולא קיימים בהליכים משפטיים). מגשר להבדיל משופט שלפניו תיקים רבים וזמן לא בלתי מוגבל - יכול להעמיק בהבנת הסכסוך ובמהלך פגישות אישיות שלו עם כל צד (דבר שאין בביהמ"ש או בית הדין), הוא יכול להגיע לרמת היכרות גבוהה יותר עם הצדדים, צורכיהם, האינטרסים שלהם ועמדותיהם ולסייע להם יחד להגיע להסכם לטובת שני הצדדים.

חישבו על היום שאחרי

דווקא בהליכי גירושין שלאחריהם על הצדדים להמשיך ותקשר האחד עם האחר עוד שנים רבות ולטובת גידול הילדים - בילוי בביהמ"ש ובתי הדין בהכפשת האחד את האחר אינה טובה לצדדים ליום שאחרי. אם הם יבלו במהלך השנתיים הקרובות בהכפשות והסלמת הסכסוך, יקשה עליהם להתנהל ביום שאחרי האחד עם האחר ולטובת הילדים ביישום ההחלטות. הכותבת נוהגת להסביר לצדדים שמגיעים אליה לגישורים שעל אף שהזוגיות שלהם נגמרת, ההורות שלהם תימשך עוד שנים רבות. על כן, הם חייבים לייצר לעצמם מנגנונים בריאים לתקשורת, תיאום והבנה ולו קורקטית לצורך הילדים וטובתם.

יצירתיות בפתרונות

כמו כן, הליך גישור חכם ומקצועי מטבעו הינו הליך יצירתי יותר ומאפשר הגעה לפתרונות רחבים יותר ויצירתיים יותר מאשר החלטה שיפוטית חדה. מתוך הבנה זו מצליחים הצדדים בהליך גישור למצוא פתרונות יצירתיים ורחבים יותר לכל סוגיה וסוגיה המקבלים ביטוי בהסכם כולל וטוב לשניהם. הליך גישור להבדיל מהליך משפטי, מאפשר לצדדים לקחת חלק פעיל בעיצוב הפתרונות של הסכסוך בו הם נתונים. הם לוקחים אחריות, פעילים ומגבשים את ההסכם ומקבלים החלטות בהתאם למציאות המתאימה לחייהם ולמעשה הם אלו שכותבים "את פסק הדין שלהם" ולא מאפשרים לאחרים להחליט עבורם.
בניגוד להליכים במשפטיים בערכאות - הליך גישור הינו בלתי פורמלי ואינו כפוף לכללי סדרי הדין והראיות וככזה מאפשר גמישות בקבלת הסכמות והחלטות.

יש יותר סיכוי שיצליח

נקודה נוספת ומעניינת אשר הוכחה במחקרים היא, כי לצדדים שגיבשו הסכם במסגרת הליך גישור נטייה לכבד ולעמוד בהסכם ברמה גבוהה יותר בעיקר בשל היותו רצוני ומתוך בחירה והסכמת הצדדים.

***

אז מה בעצם קורה בהליך הגישור?

הליך גישור פועל למעשה כמו משא ומתן. הצדדים יושבים בחדר גישור שנראה כמו סלון ביתי ובעזרת המגשר מנהלים שיח פתוח וחופשי על הסכסוך והנושאים שבמחלוקת. בחדר הגישור מותר להגיד כל מה שהצדדים חושבים על הצד השני. מניסיון, אחרי שהצדדים מסיימים לצעוק אחד על השני (בלשון מקצועית אנחנו קוראים לזה "שיח עמדות"), מתחיל שיח על האינטרסים של כל אחד ואיך אפשר למצוא פתרון שיספק את כולם.

הליך הגישור למן תחילתו ועד סופו הינו הליך וולנטרי המתנהל ללא כתבי טענות אליו אפשר לפנות לפני שפונים לביהמ"ש ואף ובמהלך ההליכים - כשבכל שלב יכול מי מהצדדים להודיע כי אינו מעוניין בהמשכו.
ההליך מנוהל בידי צד שלישי אובייקטיבי ובלתי נגוע, המזהה את הנושאים שבמחלוקת, את האינטרסים של כל צד ומסייע לצדדים להגיע יחד ובאורח מוסכם לפתרונות רחבים ויצירתיים.

המגשר להבדיל מבית המשפט נעדר סמכות להכריע בסכסוך והוא אינו קובע החלטות שיפוטיות והכל נתון בידי בעלי הדין המנהלים את ההליך כאמור.
הליך הגישור הינו חסוי וסודי לפי דין ולא ניתן לחשוף או להשתמש דברים המועלים בו בין אם בכתב ובין אם בעל פה, על ידי מי מהצדדים שם. באופן זה, נשמרת עצמאותו של ההליך ומתאפשר לצדדים להיות פתוחים ונינוחים ולהציע ולשקול בחיוב דרכי פשרה, מבלי שיהיו כבולים ויחששו שמא הצעותיהם וכוונותיהם להתפשר יגולו בהליך המשפטי.
המפגשים בהליך גישור מתנהלים בין המגשר לצדדים הן במפגשים משותפים והן במפגשים פרטניים במהלכם מנסה המגשר להבין את שורשי המחלוקת, את הצרכים של כל צד, עמדותיו והאינטרסים שלו ויחד עם הצדדים מועלות הצעות שונות לפתרון הסוגיות העומדות על הפרק דוגמת: משמורת, הסדרי שהות, מזונות, רכוש, עסקים, מוניטין ועוד. ברוב המקרים, גישור מוצלח מסתיים בעריכתו של הסכם על ידי המגשר ובהתאם להסכמות אליהם הגיעו הצדדים. לאחר עריכתה של טיוטה ראשונית, נפגש המגשר עם הצדדים על מנת לקבל הערותיהם כשבכל שלב משלבי הגישור יכולים ומומלץ לצדדים להיוועץ בעו"ד מטעמם. לאחר שמתגבשת טיוטה סופית, הצדדים חותמים עליה יחד עם המגשר ומגישים אותה לאישורו של ביהמ"ש וביה"ד ולביצוע.

כניסתו לתוקף של החוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה

לא זאת בלבד שהליכי הגישור תפסו תאוצה עם השנים גם המחוקק הלך בעקבותיהם ועם המגמה לפתור סכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט.

עד היום בני זוג שרצו להתגרש יכלו לגשת כל אחד מהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לרבנות ולהגיש תביעה מכל סוג, תוך שמרוץ הסמכויות שעודנו קיים במדינת ישראל - יצר לחץ נוסף על כל התהליך והוסיף שמן למדורה.

לאחרונה עבר בכנסת החוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר עתיד להיכנס לתוקפו ביום 17.7.16 ומאפשר גם למדינה לכפות על בני זוג שנמצאים בהליכי פרידה - גישור.

חוק זה למעשה מורה על חובת גישור של בני זוג בטרם יורשו לבוא בשערי בית המשפט ובתי הדין וככל שלא יצלח הליך הגישור ידרשו להמתין במשך 90 יום לפני שיוכלו להגיש תביעות לבתי המשפט או בתי הדין. המטרה שעמדה ביסודו של חוק זה הייתה כי חיוב של צדדים לנסות וליישב את הסכסוך ביניהם בדרכים חלופיות להתנצחות בערכאות, תקטין את האלימות המשפטית והרפש היוצא במסגרתם ותגרום לצדדים ליצור בסיס נוח להמשך הידברות ישירה ולכיבוד הסכמים שיושגו באמצעות הליך זה.