אשת המודיעין של סקייבוקס: "יש סטיגמה שסייבר זה מקצוע לבנים"

מיוחד ליום האישה: בכירות בהייטק הישראלי עונות על השאלון שלנו. והפעם, מה קרה למרינה קידרון, מנהלת מעבדת המחקר בחברת הסייבר Skybox כשסיפרה בראיון שיש לה תינוק?

לוגו חברת ה  Skybox Security
לוגו חברת ה Skybox Security | צילום: Skybox Security

שם: מרינה קדרון

תפקיד: דירקטור של Threat Intelligence ומנהלת מעבדת המחקר בחברת Skybox Security העולמית, שעוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות לניהול אבטחת המידע בארגון.
השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב (סיום בהצטיינות יתרה, תוך כדי קבלת מלגת לימודים מלאה), ותואר שני בממשל, עם התמחות בשיווק פוליטי.
תחביבים: התנדבות בעמותת פעמונים - ארגון חברתי ללא כוונות רווח שמספק ייעוץ למשפחות בתחום כלכלת הבית.

 

 

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

זה מתחיל בבית הספר היסודי. בנות פחות מתעסקות במתמטיקה/מחשבים/מדע, פחות בוחרות מקצועות ריאליים בתיכון, פחות מגיעות לתפקידים טכנולוגיים ב- 8200, ופחות לומדות מדעי מחשב ודומיהם. באופן כללי יש מעט הנגשה של מקצועות טכנולוגיים לבנות, וסטיגמה חברתית שסייבר/רובוטיקה זה יותר מתאים לבנים. לגבי אלה שכן בוחרות ללמוד מקצועות טכנולוגיים באוניברסיטה, חלקן לא נשארות בהייטק לאורך זמן. בעיקר בגלל דעות מסביב שאומרות שקשה לשלב עבודה בהייטק עם אמהות. זה באמת קשה, אבל למי שאוהבת את זה, זה אפשרי בהחלט ולגמרי שווה את זה.

 

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

בוודאי. אני רואה את הגישה של הסביבה לגבי שניים מילדי. הבן, בן 11 מתוייג על ידי הסביבה בתור "החכם", והבת, בת 8, היא "היפה". כשבעצם שניהם מאוד חכמים, ומאוד יפים, יחד עם עוד הרבה תכונות אחרות. הסביבה מופתעת כשהבת מתלהבת מבעיות מגניבות במתמטיקה, ולומדת תכנות בהתלהבות רבה. כשהבן מתלהב מאותם דברים, זה נתפס כדבר נורמלי לגמרי. איתה, מתעסקים בבגדים ובמראה חיצוני הרבה יותר.

 

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

להנגיש משחקים של בנייה והרכבה, פתרון חידות מתמטיות בשולחן האוכל משפחתי, חשיפה למחשבים ותכנות מגיל צעיר. וכמובן - להראות מודלים של נשים בתפקידים טכנולוגיים (You Can't Be What You Can't See).

 

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת?

המקרה הכי משמעותי עבורי היה בראיון עבודה לפני שנים רבות. אחרי שלושה ראיונות מקצועיים, הגעתי לראיון אצל המנכ"ל בחברת יעוץ אסטרטגי של 20 איש. אמרתי למנכ"ל, כבדרך אגב, שיש לי תינוק בבית. מאותו רגע שאר הראיון התרכז בשילוב של עבודה ואמהות, כשהמסקנה שלו הייתה, שזה פשוט לא תפקיד שמתאים לאמהות. פשוט כי סדר העדיפויות שהוא מצפה לו זה עבודה קודם, בכל מצב. מאותו הרגע הוא בכלל לא התעניין בכישורים וביכולות המקצועיות שלי. היום ברור לי שלא הייתי רוצה לעבוד בארגון שזו השקפת המנכ"ל שלו לגבי איזון בין עבודה לבין פנאי, כי זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן. זה סוג של עבדות מודרנית. אני בספק אם גבר שהיה אומר שיש לו תינוק בבית בראיון עבודה, היה מקבל תגובה דומה.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית" רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

בהחלט, אבל לא בהכרח בגלל אפליה ישירה, אלא כי יש הרבה חשש של נשים מלבקש קידום, או להציג את הדעות שלהן בפורום הרלוונטי. מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?
שנשים יכולות לעשות כמה דברים בו זמנית. אני לא יכולה. לא יודעת לגבי נשים אחרות.


מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

שאני צריכה ליהנות ממה שאני עושה. אם אני לא נהנית, או לא מרגישה סיפוק מרוב הדברים רוב הזמן, סימן שיש פה בעיה.