אז מה הסיפור עם ה-USB הזה?

ניתוק USB

המיתוס: לפני חיבור או ניתוק של התקן USB מומלץ לכבות את המחשב
האמת: לאו דווקא נכון

האגדה מספרת על האדם הראשון שאחז התקן USB בידו.

הסיפור התרחש במוצאי היום החם בשנה. יום חם שכזה לא זכרו אפילו זיקני השבט המקומטים. הזמן היה סוף הקיץ, בחודש השביעי של השנה השביעית (או משהו כזה). או אז נפל דבר בין מנהיגי השבט המלומדים - היום מחברים את ה-USB.

כל השבט התאסף לצפות במעשה. "היום, היום!", עברה הלחישה גלים גלים בין כל הנאספים. באיטיות ובחרדת קודש קירב גיבורנו את התקן ה-USB אל מחשב הכפר, למול עיניהם המצפות של כל יושביו. מעט לפני רגע החיבור הנכסף הופיע לפתע ניצוץ, ואז אחד נוסף. קריאת השתאות עברה בקהל. כוכבנו נרתע אבל אזר אומץ והכניס את ההתקן עד הסוף. ה-WINDOWS זיהה את ההתקן וקהל הנוכחים שיחרר אנחת רווחה.

מאוחר יותר התקבצו זקני השבט המכובדים ביותר, מהמרפא הקשיש ועד לאיש הצנום שגר בקצה הכפר, והיה תמיד עסוק בגירוש ילדים מהדשא שלו. כולם רצו לדעת מה היה מקור אותם ניצוצות. "זוהי בטח רוחו הזועמת של ת'ור, אל הרעם" הם הסכימו ביניהם. "אם נעיר אותה בשנית על ידי ניתוק ההתקן כשמחשב הכפר פועל, היא לבטח תתעצבן ותהרוס אותו לחלוטין". מאז ועד ימינו, בערך, יצא שם רע לפעילות המאוד ספציפית של ניתוק התקן USB בזמן פעולת המחשב.

זוהי האגדה, אך האם יש אמת במיתום ה-USB?

לפני חיבורו אל המחשב, התקן ה-USB אינו מוארק. הוא לא מחובר לאדמה ולכן עלול לצבור חשמל סטטי (עקב חיכוך, הלחות באוויר ועוד). בזמן חיבור איטי אל המחשב - החשמל הזה נפרק ונראים לעיתים ניצוצות. לעומת זאת, בזמן תהליך הניתוק הרכיב עדיין מוארק ולכן לעולם לא יופיעו ניצוצות אלו.

למרות שניצוצות בקירבת מכשירים חשמליים הם סימן רע בדרך כלל, לא כך במקרה זה. ה-USB מתוכנן להתמודד עם תופעה זו, ולא אמור להיגרם כל נזק. כל עוד אין קצר ברכיב ה-USB או בשקע עצמו, חיבור וניתוק בזמן פעולת המחשב לא אמורים לגרום כל נזק. התכונה שמאפשרת זאת נקראת Hot-Swapping והיא אחת מהדרישות הבסיסיות מכל התקן USB.

רגע, אז אפשר להוציא חופשי את ה-USB?

החל מחבילת השירות SP1 (אם עוד לא התקנתם אותה, יש לכם בעיות גדולות יותר מלדאוג מה יקרה בעת ניתוק התקן ה-USB שלכם) ביטלה מיקרוסופט את הכתיבה למטמון של התקני USB. ובעברית: הנתונים נכתבים ישירות להתקן ה-USB ולא ממתינים בזיכרון. לכן ניתוק ההתקן בזמן פעולת המחשב בגירסאות אלה של WINDOWS לא יביא לאובדן נתונים.

רק מי שמריץ גירסאות ישנות יותר של WINDOWS צריך לחשוש מניתוק ההתקן מבלי להודיע למערכת ההפעלה. במקרה ואתם מריצים גרסה ישנה יותר, ואתם מנתקים התקן USB עם כרטיס זיכרון (Disk On Key, מצלמה), מומלץ בכל זאת להקיש קודם כל על הסימלון "Safely Remove USB Device" בשורת המשימות.

בקיצור: אם יש לכם חלונות XP מעודכן עם SP1 לפחות, אין לכם מה לדאוג.

דוס מת

המיתוס: דוס מת
האמת: מת, קבור ומוספד

לפני שנבדוק האם דוס מת, בואו וניזכר מהו אותו "דוס" אגדי.

1.
דוס הישן והטוב היה יותר מסתם מערכת הפעלה. זאת היתה דרך חיים. דרך חיים שהתקיימה בעולם אחר ונאיבי יותר, עולם שבו לא היו מחיצות בין התוכנה שרצה במחשב לבין חלקיו השונים. לכל אפליקציה, יהא זה מעבד התמלילים האגדי "איינשטיין" או המשחק "הנסיך הפרסי", היתה גישה ישירה אל החומרה. התוכנה היתה אומרת "ויהי סאונד", ויהי סאונד. התוכנה היתה מצווה "ויהי גרפיקה" והמסך היה קופץ ל"הקשב".

2.
כיום מערכת ההפעלה צריכה להריץ מספר תוכנות במקביל. לכל אחת יש דרישות משלה - אחת רוצה לנגן קובץ MP3, השנייה רוצה להשמיע אות אזהרה והשלישית רוצה להקסים את המשתמש עם סאונד הפתיחה המדהים שלה. כולן דורשות לקבל שליטה בלעדית ומיידית ברמקולים, וכל העסק נראה כמו יום רע בבורסה בבייג'ין. כאן נכנסת לפעולה מערכת ההפעלה - היא יוצרת חוצץ בין התוכנות לחומרת המחשב, ודואגת שלא תיווצרנה התנגשויות.

3.
כלומר - הרעיון שבבסיס דוס - שבו כל תוכנה שרצה בזיכרון יכולה לפנות בחופשיות ובאופן ישיר להתקני המחשב השונים, מת. מה שאנחנו מכירים כדוס היום, הוא למעשה עוד תוכנת חלונות, שפשוט נראית רע.

מה שכן, אם אתם בעניין של משחקי דוס קלאסיים כמו קארטקה, מונטזומה ודיגר, מהרו להתענג עליהם כל עוד אתם יכולים. אם חשבתם שהתמיכה של XP בתוכנות דוס רעה, חכו חכו ללונגהורן. מהר, לפני שייגמר.