האם לינוקס באמת חינמית?

הדעה הרווחת: לינוקס מחולקת תמיד בחינם
האמת: ממש לא

הטענה העיקרית הנשמעת כלפי ווינדוס היא שהיא פשוט יקרה מדי, זאת בזמן שלינוקס וכל התוכנות הנלוות אליה הן חינמיות לחלוטין. "מערכת הפעלה שלא צריך לשלם עליה? רק תגידו לי מאיפה להוריד ואני שם" חשבתי לעצמי ברגע הראשון. מישהו אמר לי לנסות את גירסת הלינוקס של RedHat, אז פיניתי מקום בדיסק ופניתי אל אתר החברה בכדי להתחיל במלאכה.

תארו לעצמכם כמה הופתעתי כשגיליתי שהגירסא האחרונה של לינוקס-רדהאט עולה כסף. מאיפה יש להם את החוצפה לדרוש כסף עבור לינוקס, שאלתי את עצמי. בירור קטן הציג לי את האמת במערומיה: למה שלא ידרשו?

1.
לינוקס היא לא תוכנה "חינמית" - היא תוכנה חופשית. מה ההבדל? נחשוב על לינוקס כ"חופשית" במובן של "חופש הדיבור" ולא במובן של "בירה חופשית כל הלילה". קהילת הלינוקסאים מאמינה שבכדי שעולם המחשוב יתקדם, יש לאפשר לכל משתמש גישה אל קוד המקור (ה"מתכון") של כל תוכנה שבה הוא משתמש. אסור שקוד המקור יהיה בבעלותו של אדם אחד (או חברה אחת), שעלולים להחליט לאסור על אנשים להתעסק עם התוכנות שלהם. התוכנה וקוד המקור של לינוקס, בגדול, הם בבעלות הקהילה – כל מי שאי פעם השתמש בהם, גם אני ואתה. זהו, על רגל אחת, רעיון ה"קוד הפתוח" הידוע. תוכנה שמצייתת לרעיונות הללו היא תוכנה חופשית. מיקרוסופט, הדוגלת ב"קוד הסגור", מאמינה שהמשתמש שוכר את התוכנה מהיוצרים שלה, ולכן מותר לו להשתמש בה רק לצרכים שהוגדרו מראש, ובוודאי שלא לערוך בה שינויים. שימו לב שלא נאמרה עד כה מילה אחת לגבי כסף. רעיון ה"קוד הפתוח" לא שולל ולא אוסר תשלום על תוכנה.

2.
תוכנה "חינמית" לעומת זאת היא פשוטו כמשמעו תוכנה שאין צורך לשלם בעבור השימוש בה. היא יכולה להיות בעלת קוד פתוח או סגור, מתוצרת מיקרוסופט (סיכוי קלוש) או פרי עבודתו של מתכנת עלום שם מכרכור.

3.
הקורא הישראלי, שחושב תמיד על קומבינות ורווח מהיר, בוודאי כבר הספיק לעלות על הבעייתיות שבאידיאולוגיית הקוד הפתוח. לטובת קוראינו הזרים אני אפרט: היות וקוד המקור חשוף, אין דבר העוצר את הקומבינטור המצוי מלטעון שהוא הכותב המקורי של תוכנה מסויימת, לרשום עליה פטנט ולדרוש כסף מכל מי שמשתמש בה, גם אם הוא לא יודע לכתוב שורת קוד אחת. בכדי למנוע מצב מביך שכזה הומצא רישיון ה- GPL. אותו רישיון, הוא סוג של הסכם כתוב בין כותב התוכנה לבין המשתמש שלה, ובגדול, מגן על הקוד הפתוח מהשתלטות – הוא אוסר את הגבלת השימוש בתוכנות לקבוצה מסויימת (למשל: רק מי שרכשו רישיון) ועם זאת, שומר על הקרדיט של הכותבים המקוריים ומחייב את השארת קוד התוכנה פתוח ונגיש. לינוקס מופצת תחת רישיון זה.

4.
ה- GPL אוסר גביית תשלום על התוכנה עצמה, אבל מתיר גביית תשלום על תהליך הפצתה – האריזה, המשלוח וכדומה. מכיוון שלא מצויין מחיר מקסימלי, ה- GPL מאפשר הלכה למעשה לדרוש כל סכום בעבור תוכנה כגון לינוקס.

אבל למרבה ההפתעה, מי ששילם בעבור הלינוקס שלו רשאי להעתיק אותו לחברים, להפיץ אותו באינטרנט וברשתות חילופי הקבצים ולשנות אותו, וזה אפילו חוקי לחלוטין. לא ניתן לתבוע אותו, וה-GPL מאפשר לו לנהוג כך. כלומר: אני יכול לשלם כסף לחברת רדהאט בעבור הלינוקס שלה, אבל אם אני בוחר להוריד אותו מאימיול היא לא יכולה לבוא אלי בטענות.

5.
אז למה באמת לשלם עבור לינוקס? ניקח את רדהאט כדוגמה: היא תומכת במי ששילם לה בעבור הלינוקס בטיפול בתקלות ובהתאמת מערכת ההפעלה לצריכיו. זה מתאים לחברות גדולות הזקוקות לתמיכה מיידית במקרה של תקלה. הן לא מעוניינות לבקש פיתרון בפורומים של הקהילה ולהמתין לתשובה – הן זקוקות לה מיידית, רצוי כבר אתמול. ואכן, גירסת הלינוקס בתשלום של חברת רדהאט מיועדת בעיקר לשרתים עסקיים גדולים, ופחות למשתמש הביתי.

כיוון שרוב הפצות הלינוקס הן חינמיות לחלוטין, המצב הנוכחי ככל הנראה ישתנה בזמן הקרוב. הפופולאריות הגואה של לינוקס גורמת להוצאות איכסון ענקיות (כל הפצה של לינוקס שוקלת כחצי ג'יגה), והחברות המאכסנות את ההפצות נאלצות לגבות תשלום. תג המחיר של TURBOLINUX, הלינוקס הנפוץ ביותר במזרח אסיה (ומיליארד סינים הרי לא טועים), כבר עומד על כ 70$, ונראה שהפצות רבות ילכו בעקבותיה. עם זאת, כולנו נוכל להמשיך להוריד את לינוקס מרשתות חילוף הקבצים באין מפריע.

הדעה הרווחת: לינוקס יותר בטוחה מחלונות
האמת: בגדול, כן

אם ישאלו אותנו מי יותר בטוחה – לינוקס או WINDOWS – אנחנו בוודאי נענה שלינוקס. אבל אם ישאלו אותנו "מדוע" אנחנו נגמגם טיפה, נפתח בהרצאה על הרגליה הרעים של מיקרוסופט ונסיים בחיווי דעה על אמא של ביל גייטס. הרי כל אחד מאיתנו נפגע כבר מהוירוסים המציקים, מהרוגלות והרושעות, ויש לנו בטן מלאה על החברה. אבל בואו נדבר גלויות – "לינוקס יותר בטוחה מ- WINDOWS" היא מנטרה שבעיקר נשמעת נכונה, האם מישהו באמת עצר לבדוק את העניין?

ולמה באמת שלינוקס תהיה יותר בטוחה מ- WINDOWS?

1.
לינוקס היא תוכנת קוד פתוח – הקוד שלה חשוף ואלפי אנשים ברחבי העולם בוחנים אותו ומחפשים בו חולשות בכל רגע נתון. WINDOWS היא בעלת קוד סגור – ורק המתכנתים של מיקרוסופט יודעים מה באמת מוסתר שם.

2.
WINDOWS דוגלת באחידות – רוב גולשי האינטרנט משתמשים באקפלורר לגלישה ובאאוטלוק כתוכנת הדואר. פירצה באקספלורר, לדוגמה, תסכן את רוב משתמשי WINDOWS. ללינוקס לעומת זאת, יש עשרות גירסאות שונות, שכל אחת מהן שונה מאד מאחותה. תוסיפו את זה לעובדה שמרביתן לא מגיעות בכלל עם תוכנת גלישה ודואר: כל משתמש חופשי לבחור כרצונו. תוכנות הדואר ללינוקס שונות מאד אחת מהשנייה – ופירצה ב-kMail לא תשפיע בכלל על משתמשי ThunderBird.

3.
נקודה נוספת היא המשתמשים עצמם: משתמשי לינוקס, מעצם אופיה של המערכת (ולאור האלטרנטיבה הפשוטה והמוכרת יותר) - פשוט מבינים יותר במחשבים ובמקרים רבים גם בעלי רקע מקצועי בתחום. לפיכך, הם גם בדרך כלל שומרים טוב יותר על המחשב שלהם ודואגים היטב לכל ההגנות הנלוות.

4.
נתח השוק של WINDOWS עומד על כ -95% כיום. לכן היא גם מהווה את המטרה העיקרית של האקרים. יש הטוענים שאם לינוקס היתה שולטת בשוק, וההאקרים היו מתמקדים בה, היינו רואים אותה כמות של וירוסים ותולעים המכוונים ללינוקס.

5.
הנקודה האחרונה נוגעת לאבטחה עצמה: לינוקס מכילה מערכת מסובכת של הרשאות, שאם נעשה בהן שימוש נכון הן מגבילות מאד את כמות הנזק שמשתמש נגוע בוירוס יכול לעולל למערכת. ספריית המסמכים שלו אולי תימחק, אבל שאר המערכת תמשיך לפעול כראוי. WINDOWS מעודדת את המשתמשים שלה להיכנס למחשב כמנהלים (ADMINISTRATOR). כך לכל וירוס שמדביק אותם יש גישה כמעט בלתי מוגבלת למחשב.

עם זאת, ישנם גם מומחי אבטחה, ובראשם יוג'ין קספרסקי ממעבדות קספרסקי, שטוענים שלינוקס ו-WINDOWS, שתיהן לא מאובטחות באותה מידה, מפני ששתיהן מבוססות על הארכיטקטורה המיושנת של האמא שלהן – יוניקס.