מכסחי ההאקרים: יחידת הסייבר של משרד המשפטים נחשפת

זו הפעם הראשונה שמאפשרים לצלם בחדרי החקירות והמעבדות של אחת היחידות הסודיות במשרד המשפטים, וגם אז - אי אפשר לצלם הרבה - פה מקפידים על הפרטיות. הכירו את הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) - היחידה שאמורה להילחם בפשעים שעוסקים בפגיעה בפרטיות. היחדיה היא מעין FBI בגרסה הישראלית, אלא שבמקום אקדחים, החבר'ה האלה חמושים במחשבים ותוכנות פיצוח מתקדמות.

הקידמה הפכה את העולם כולו לגן עדן לגנבי מידע, וישראל תופסת מקום גבוה ברשימה הלא מחמיאה הזאת. הסיבה? רמו"ט מונה כ- 40 אנשים בלבד שנאבקים באוקיאנוס של מידע לא מאובטח, והחוק להגנת הפרטיות הוא משנת 1981. חוק שלא מכיר את האינטרנט, לא את סמארטפון, ובטח שלא את הדור הבא של המכשירים.

אז מה בדיוק עושים ביחידה?

ובכן, הרשות יוזמת פריצות למוסדות שאמורים להיות מאובטחים. מסתבר שלא כל דליפות המידע לרחבי הרשת הן תוצאה של מעשה פלילי, לפעמים מדובר סתם ברשלנות פושעת. לפני שלושה שבועות נדהמו חוקרי היחידה לאחר שבחיפוש אקראי, התגלה שמאגר שלם של עמותה לאימוץ ילדים דלף לרשת. אנשי היחידה -שתפקידן ליזום פריצות למוסדות שאמורים להיות מאובטחים, פשטו מייד על משרדי העמותה. מסתבר שיותר מ - 1,000 תיקים היו גלויים לחלוטין לכל מי שרצה. מידע שכולל את הסיבות לאימוץ, למה שירותי הרווחה הוציאו את הילד מרשות ההורים כשלפעמים מדובר בפרטים כמו האם האמא הביולוגית הייתה נרקומנית או האבא עבריין.

השבוע הודיעה חברת ג'ונסון את ג'ונסון שגילתה פירצת אבטחה במשאבת האינסולין שלה, שהאקרים יכולים לנצל כדי להזריק מנת יתר לחולי סוכרת. וישנן האפליקציות שמעדכנות היכן הילדים בכל רגע נתון, אבל אם הן לא מאובטחות כנדרש, גם פדופיל יכול לדעת איפה הילד. אין מאגר שאי אפשר לפרוץ, אין מידע שאי אפשר לגנוב, ורק נזכיר שבשבועות הקרובים מדינת ישראל צריכה להחליט אם להקים מאגר ביומטרי.